סיפורי ילדים

מצווה במקום אחד פועלת ישועה במקום אחר

יהודית שמה לב שאמא אף פעם לא מוותרת על מצוות הצדקה. לפעמים היא חוששת שייגמר לאמא הכסף בגלל זה, אבל מקרה אחד מעמיד אותה על טעותה...

אא

מְכוּלַת הָרֶשֶׁת הַגְּדוֹלָה הַמֻּנַּחַת בַּכְּנִיסָה לַצָּרְכָנִיָּה הַשְּׁכוּנָתִית, מֻכֶּרֶת לְכָל הַקּוֹנִים הַפּוֹקְדִים אֶת הַמָּקוֹם. לִפְעָמִים הִיא רֵיקָה, אֲבָל רֹב הַפְּעָמִים יֵשׁ בָּהּ מוּצָרִים. זֶהוּ בְּעֶצֶם תַּפְקִידָהּ. הַנְהָלַת הַמָּקוֹם הִנִּיחָה אוֹתָהּ בְּמָקוֹם בּוֹלֵט לָעַיִן, כְּדֵי לִמְשֹׁךְ אֶת תְּשׂוּמַת לֵב הַקּוֹנִים. כַּוָּנָה טוֹבָה הָיְתָה זוֹ. כָּל מִי שֶׁעָרַךְ אֶת קְנִיּוֹתָיו בַּמָּקוֹם יָכוֹל הָיָה, מִטּוּב לִבּוֹ, לְהָנִיחַ בַּמְּכוּלָה כַּמָּה מוּצָרִים לְטוֹבַת מִשְׁפָּחוֹת נִזְקָקוֹת, וְכָךְ בְּנוֹסָף לַקְּנִיָּה זָכוּ הַקּוֹנִים לְמִצְוַת צְדָקָה וָחֶסֶד. בְּדֶרֶךְ כְּלָל יֵשׁ בַּמְּכוּלָה מוּצָרִים בְּסִיסִיִּים כְּמוֹ קֶמַח, סֻכָּר שֶׁמֶן, שְׂקִיקֵי תֵּה, אַבְקַת שׁוֹקוֹ, אֹרֶז וּפַסְטוֹת, וְגַם חֲטִיפִים לְמִינֵיהֶם, קֻפְסְאוֹת שִׁמּוּרִים וְעוֹד.

בְּסוֹף יוֹם הַמְּכוּלָה מְלֵאָה עַד לְהִתְפַּקֵּעַ, לְשִׂמְחַת הַמְאַרְגְּנִים, שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁהַמּוּצָרִים הָאֵלֶּה יַעֲלוּ מְעַט חִיּוּכִים עַל שְׂפָתַיִם שֶׁל כַּמָּה מִשְׁפָּחוֹת.

כְּשֶׁיְּהוּדִית הִתְלַוְּתָה לְאִמָּהּ אַחַר צָהֳרָיִם אֶחָד לִקְנִיּוֹת בַּצָּרְכָנִיָּה, הִיא נִתְקְלָה בִּמְכוּלַת הָרֶשֶׁת בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. הִיא רָאֲתָה אֶת אִמָּא שֶׁלָּהּ מַכְנִיסָה כַּמָּה מוּצָרִים זֵהִים לָעֲגָלָה הַגְּדוֹלָה. בַּתְּחִלָּה לֹא הֵבִינָה לָמָּה הֵם צְרִיכִים שְׁתֵּי קֻפְסָאוֹת שֶׁל קָקָאוֹ, וְשָׁלֹשׁ חֲבִילוֹת שֶׁל אֹרֶז, אֲבָל אִמָּא שֶׁלָּהּ הִסְבִּירָה שֶׁזֶּה בִּשְׁבִיל הַנִּזְקָקִים. מֵאָז בְּכָל פַּעַם שֶׁהִיא עוֹרֶכֶת אֶת הַקְּנִיּוֹת עִם אִמָּהּ הֵן מִתְלַבְּטוֹת יַחַד מָה לְהָנִיחַ בַּמְּכוּלָה. יְהוּדִית מַכִּירָה אֶת אִמָּא שֶׁלָּהּ. הִיא לֹא תַּחֲמִיץ מִצְוָה כָּזוֹ. וְאִם יֵשׁ אֲנָשִׁים הַקּוֹנִים לְפִי רְשִׁימָה שֶׁבִּידֵיהֶם, וְלֹא מוֹסִיפִים גַּם מוּצָרִים בִּשְׁבִיל הַמְּכוּלָה, כִּי שָׁכְחוּ בִּכְלָל שֶׁהִיא נִמְצֵאת שָׁם, אִמָּא שֶׁלָּהּ לֹא שׁוֹכַחַת אַף פַּעַם. לִפְעָמִים נִדְמֶה לִיהוּדִית שֶׁאֲנָשִׁים לֹא שָׂמִים לֵב בִּכְלָל לְמַה שֶׁמֻּנָּח בַּכְּנִיסָה לַצָּרְכָנִיָּה. זֶה לֹא קָרָה לָהֶן אַף פַּעַם. הֵן לֹא מִתְעַלְּמוֹת, מַמָּשׁ כְּמוֹ אוֹתָם אֲנָשִׁים שֶׁנִּגָּשִׁים אֲלֵיהֶם בָּרְחוֹב וּמְבַקְּשִׁים צְדָקָה. אִמָּא שֶׁלָּהּ תָּמִיד תּוֹרֶמֶת.

"מִי יוֹדֵעַ מָה גָּרַם לַאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה לִפְשֹׁט יָד לִנְדָבָה", הִיא תָּמִיד אוֹמֶרֶת, "רַק הַבּוּשָׁה יְכוֹלָה לִמְנֹעַ מֵהֶם לְשׁוֹטֵט כָּךְ בָּרְחוֹבוֹת, וּלְבַקֵּשׁ אֶת נְדִיבוּת לִבָּם שֶׁל הָאֲנָשִׁים. אֲבָל כַּנִּרְאֶה שֶׁהֵם מִתְעַלְּמִים מִמֶּנָּה, כִּי הַמַּצָּב שֶׁלָּהֶם מְאַלֵּץ אוֹתָם לַעֲשׂוֹת מָה שֶׁהֵם עוֹשִׂים".

יְהוּדִית מַכִּירָה אֶת הַסִּפּוּר שֶׁגָּרַם לְאִמָּא שֶׁלָּהּ לִהְיוֹת נְדִיבָה לִמְבַקְּשֵׁי הַצְּדָקָה, וְאַף פַּעַם לֹא לְהִתְעַלֵּם.

כְּשֶׁהִיא הָיְתָה נַעֲרָה צְעִירָה, לְאַבָּא שֶׁלָּהּ, כְּלוֹמַר לְסַבָּא שֶׁל יְהוּדִית הָיָה עֵסֶק קָטָן שֶׁל בֵּית דְּפוּס, שֶׁפִּרְנֵס אֶת מִשְׁפַּחְתָּם בִּרְוָחָה. לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים נִקְלַע בֵּית הַדְּפוּס לִקְשָׁיִים כַּלְכָּלִיִּים, וְהָפַךְ לְבַעַל חוֹב גָּדוֹל, עַל סַף פְּשִׁיטַת רֶגֶל וּסְגִירַת הָעֵסֶק. סַבָּא שֶׁל יְהוּדִית נֶאֱבַק בְּקֹשִׁי רַב כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ, וְלֹא הָיָה רָחוֹק מִלָּרֶדֶת אֶל הָרְחוֹב וְלִפְשֹׁט אֶת יָדוֹ, אֶל רַחְמָנוּתָם שֶׁל הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים. הַמִּשְׁפָּחָה הִגִּיעָה לְסַף רָעָב, לוּלֵי כַּמָּה חֲבֵרִים לְנֶפֶשׁ שֶׁל סַבָּא שֶׁלָּהּ, יָכוֹל הָיָה לִהְיוֹת שֶׁהָיָה נוֹסֵעַ לְעִיר אַחֶרֶת וּמְבַקֵּשׁ צְדָקָה כְּעָנִי וְאֶבְיוֹן, עַל אַף הַבּוּשָׁה הַגְּדוֹלָה. אַךְ לְמַזָּלוֹ נִמְנַע הַדָּבָר מִמֶּנּוּ.

אִמָּא שֶׁל יְהוּדִית וּמִשְׁפַּחְתָּהּ חָווּ יָמִים קָשִׁים, אֲבָל יְשׁוּעַת ד' הִצִּילָה אוֹתָם, וּמֵאָז הִיא קִבְּלָה עַל עַצְמָהּ לַעֲזֹר לְכָל פּוֹשֵׁט יָד, יוֹדַעַת שֶׁאָבִיהָ יָכוֹל הָיָה לִהְיוֹת חָלִילָה, אֶחָד מֵהֶם. לֹא אַחַת, הִיא נוֹטֶלֶת עִמָּהּ, נוֹסָף לָאַרְנָק שֶׁלָּהּ, אַרְנָק נוֹסָף וּבוֹ יֵשׁ כַּסְפֵּי מַעֲשֵׂר שֶׁהִיא מְחַלֶּקֶת מִמֶּנּוּ לְקַבְּצָנֵי הָרְחוֹב בְּיַד נְדִיבָה. כִּמְעַט בְּכָל יְצִיאָה מֵהַבַּיִת, הִיא מְסַיֶּמֶת אֶת כָּל מָה שֶׁבְּאַרְנַק כַּסְפִּי הַמַּעֲשֵׂר, וּמְעַט גַּם מֵהַכֶּסֶף שֶׁבָּאַרְנָק שֶׁלָּהּ לִצְדָקָה.

פַּעַם אַחַת, כְּשֶׁמַּתַּנְיָה אָחִיהָ הַקָּטָן שֶׁל יְהוּדִית רָאָה שֶׁאִמּוֹ מוֹצִיאָה שׁוּב וְשׁוּב כֶּסֶף מִתּוֹךְ הָאַרְנָק, וּמַנִּיחָה בַּקֻּפְסָאוֹת הַמְרַשְׁרְשׁוֹת שֶׁל מְקַבְּצֵי הַנְּדָבָה, הוּא אָמַר בִּדְאָגָה: "אִמָּא, כָּל הַכֶּסֶף יִגָּמֵר לָךְ!"...

יְהוּדִית צָחֲקָה, וְאִמָּא שֶׁלָּהּ חִיְּכָה לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים. "אַל דְּאָגָה, צַדִּיק שֶׁלִּי", הִרְגִּיעָה אוֹתוֹ, "אֱלֹקִים תָּמִיד יִתֵּן לָנוּ לָתֵת לַאֲחֵרִים, בְּעֶזְרַת ד'!"

יְהוּדִית אָמְנָם צָחֲקָה, אֲבָל רֶגַע אַחַר כָּךְ חָשְׁבָה, הַאִם זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת... הַאִם הַכֶּסֶף יָכוֹל לְהִגָּמֵר... הֲלֹא כְּשֶׁאִמָּא שֶׁלָּהּ נוֹתֶנֶת לַאֲחֵרִים, הָאַרְנָק נוֹתַר רֵיק...

"מִמִּצְוַת צְדָקָה אַף פַּעַם לֹא מַפְסִידִים", הִסְבִּירָה לָהּ אִמָּא שֶׁלָּהּ, "זֶה אָמְנָם נִרְאֶה כָּךְ, אֲבָל זֶה רַק נִדְמֶה. אֲנַחְנוּ בּוֹטְחִים בְּבוֹרֵא עוֹלָם שֶׁהוּא יַעֲנִיק לָנוּ מִטּוּבוֹ הַאֵין סוֹפִי".

מִמִּצְוַת צְדָקָה לֹא מַפְסִידִים, הִסְבִּירָה לָהּ אִמָּא שֶׁלָּהּ... יְהוּדִית קִבְּלָה הוֹכָחָה מֻצָּקָה לְכָךְ כְּבָר לְמָחֳרָת.

יְדִידְיָה, אָחִיהָ הַגָּדוֹל, חָזַר בְּאוֹתוֹ יוֹם לַיְּשִׁיבָה, כְּשֶׁהוּא מְצֻיָּד בְּמַטְעַמִּים שֶׁל אִמָּא שֶׁלּוֹ וּבִבְגָדִים נְקִיִּים. יְהוּדִית לֹא הִרְגִּישָׁה טוֹב, וְאִמָּא שֶׁלָּהּ קָבְעָה תּוֹר אֵצֶל רוֹפְאַת הַמִּשְׁפָּחָה לְשָׁעָה עֶשֶׂר בַּבֹּקֶר. הָרוֹפְאָה קָבְעָה שֶׁוִּירוּס קָטָן וְלֹא נָעִים הוּא זֶה שֶׁגּוֹרֵם לִיהוּדִית לְהַרְגִּישׁ לֹא טוֹב, וְהִמְלִיצָה עַל מְנוּחָה וּשְׁתִיָּה חַמָּה מְרֻבָּה, וְגַם אִוְרוּר נָעִים. זֶה הָיָה יוֹם נָעִים. חַיְכָנִי וּמְלַבֵּב, בְּנִגּוּד לְמַה שֶׁחָשָׁה יְהוּדִית בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן. הֵן עָבְרוּ לְיַד גַּן שַׁעֲשׁוּעִים וְנָעֳמִי הַקְּטַנָּה פָּרְצָה בִּקְרִיאוֹת נִלְהָבוֹת: גַּן... גַּן... הִיא מְאֹד אָהֲבָה גַּן מִשְׂחָקִים, וְהַמִּתְקָנִים מָשְׁכוּ אֶת תְּשׂוּמַת לִבָּהּ.

"נוּכַל לְהִכָּנֵס לְכַמָּה דַּקּוֹת?" שָׁאֲלָה אִמָּהּ, לְקַבֵּל אֶת הַסְכָּמָתָהּ שֶׁל יְהוּדִית, לְהָבִין מָה הַרְגָּשָׁתָהּ. "אֲנִי בְּסֵדֶר!" אִשְּׁרָה יְהוּדִית.

הֵן הִתְיַשְּׁבוּ עַל אַחַד הַסַּפְסָלִים, כְּשֶׁנָעֳמִי טִפְּסָה עַל אַחַד הַמִּתְקָנִים. אִמָּא שֶׁלָּהּ קָמָה כְּדֵי לְהַשְׁגִּיחַ מִקָּרוֹב עַל הַקְּטַנָּה, וִיהוּדִית הִצְטַנְּפָה לְיַד הַסַּפְסָל. הַשֶּׁמֶשׁ חִמְּמָה אֶת פָּנֶיהָ, וְהָיָה לָהּ נָעִים עַכְשָׁו. כְּאֵב הַבֶּטֶן שֶׁחָשָׁה בַּלַּיְלָה, כִּמְעַט וְעָבַר, וְגַם הַגָּרוֹן נִרְגַּע מְעַט.

כְּשֶׁהֵן בִּקְּשׁוּ לָצֵאת מִגַּן הַמִּשְׂחָקִים, לְאַחַר שֶׁהַשָּׁעָה הִתְאַחֲרָה מְעַט, חָלְפָה לְמוּלָן אִשָּׁה אַחַת. כְּשֶׁיְּהוּדִית וְאִמָּהּ כִּמְעַט עָבְרוּ עַל פָּנֶיהָ נֶעֶצְרָה הָאִשָּׁה פִּתְאוֹם, וּפָנְתָה לְאִמָּא שֶׁל יְהוּדִית.

"מַשֶּׁהוּ לִצְדָקָה?" שָׁאֲלָה בְּלַחַשׁ. יְהוּדִית חָשְׁבָה שֶׁהִיא רוֹצָה לִשְׁאֹל מַשֶּׁהוּ, וְזֶה בְּדִיּוּק מָה שֶׁחָשְׁבָה גַּם אִמָּהּ. פָּנֶיהָ שֶׁל הָאִשָּׁה הָיוּ חֲתוּמִים, וְצַעַר רַב שָׁכַן בְּעֵינֶיהָ. רַק שְׁנִיָּה אַחַת קְטַנְטֹנֶת עָבְרָה, כְּשֶׁאִמָּא שֶׁל יְהוּדִית קָלְטָה בְּעֶצֶם שֶׁהָאִשָּׁה מְבַקֶּשֶׁת צְדָקָה, וְלֹא מִתְכַּוֶּנֶת לִשְׁאֹל שׁוּם שְׁאֵלָה... הִיא פָּתְחָה אֶת הָאַרְנָק שֶׁלָּהּ.

בָּאַרְנָק שֶׁלָּהּ הָיָה שְׁטַר אֶחָד שֶׁל מֵאָה שְׁקָלִים, וּמַטְבֵּעַ שֶׁל חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים. הִיא הִגִּישָׁה לָאִשָּׁה אֶת הַמַּטְבֵּעַ.

"תְּבֹרְכִי מִשָּׁמַיִם!" הוֹדְתָה הָאִשָּׁה.

"כָּל טוּב!" הֵשִׁיבָה אִמָּא שֶׁל יְהוּדִית, וּבְלִבָּהּ הִתְפַּלְּלָה שֶׁהָאִשָּׁה הַזּוֹ לֹא תִּצְטָרֵךְ יוֹתֵר לִפְשֹׁט יָד.

שָׁעָה אַחֲרֵי שֶׁהִגִּיעוּ הַבַּיְתָה, הִתְקַשֵּׁר יְדִידְיָה מֵהַיְשִׁיבָה. הֵם הָיוּ בַּהַפְסָקָה, וְהוּא לֹא יָכוֹל הָיָה לְהִתְאַפֵּק. "אִמָּא, לֹא תַּאֲמִינִי מָה קָרָה לִי!" סִפֵּר בְּהִתְלַהֲבוּת. הוּא עָלָה לָאוֹטוֹבּוּס שֶׁנּוֹסֵעַ לָעִיר בָּהּ הָיְתָה הַיְשִׁיבָה, וְנִתְקַע בִּפְקָק שֶׁאָרַךְ שְׁעָתַיִם. כְּשֶׁיָּרַד מֵהָאוֹטוֹבּוּס סוֹף סוֹף וּבִקֵּשׁ לַעֲלוֹת לָאוֹטוֹבּוּס הַפְּנִימִי שֶׁמַּגִּיעַ לַיְּשִׁיבָה, לֹא הֶאֱמִין לְמַרְאֵה עֵינָיו. הָיוּ לוֹ רַק כַּמָּה עַשְׂרוֹת אֲגוֹרוֹת בָּאַרְנָק. אֲפִלּוּ לֹא שֶׁקֶל אֶחָד קָטָן. הוּא סָפַר אֶת הַמַּטְבְּעוֹת, וְהָיוּ חֲסֵרִים לוֹ חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים נוֹסָפִים עֲבוּר הַכַּרְטִיס לָאוֹטוֹבּוּס. אִמּוֹ נָתְנָה לוֹ בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר אֶת הַכֶּסֶף לַנְּסִיעוֹת, אֲבָל הוּא הָיָה בָּטוּחַ שֶׁאֵין לוֹ צֹרֶךְ בַּכֶּסֶף הַקָּטָן לָאוֹטוֹבּוּס הַפְּנִימִי, כִּי זָכַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַסְפִּיק בָּאַרְנָק. הִסְתַּבֵּר שֶׁטָּעָה.

"לֹא יָדַעְתִּי מָה לַעֲשׂוֹת", אָמַר יְדִידְיָה, "לֹא יָכֹלְתִּי לִצְעֹד עַד הַיְשִׁיבָה עִם הַתִּיקִים. עָמַדְתִּי עָצוּב בַּתַּחֲנָה, הִבַּטְתִּי מִסָּבִיב וְאָז, פִּתְאוֹם הִסְתַּכַּלְתִּי עַל הַמִּדְרָכָה. בַּצַּד לְיַד הַשִּׂיחַ הָיָה מֻנָּח מַטְבֵּעַ. הִתְכּוֹפַפְתִּי לְהָרִים אוֹתוֹ וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי. זֶה הָיָה מַטְבֵּעַ שֶׁל חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים! בְּדִיּוּק הַסְּכוּם שֶׁהָיָה חָסֵר לִי".

אִמָּא שֶׁלִּי הָיְתָה קַשּׁוּבָה וּמְרֻכֶּזֶת מֵעֵבֶר לַקַּו. הִיא הֶאֱזִינָה לְכָל מִלָּה בְּסַקְרָנוּת.

"מָתַי זֶה קָרָה?" הִזְדַּחֲלָה מַחֲשָׁבָה בְּרֹאשָׁהּ שֶׁל אִמִּי.

"בְּעֵרֶךְ בְּ-11.00", הֵשִׁיב יְדִידְיָה. זוֹ הָיְתָה הַשָּׁעָה בָּהּ הִיא תָּרְמָה לָאִשָּׁה פּוֹשֶׁטֶת הַיָּד אֶת הַמַּטְבֵּעַ בֶּן חֲמֵשֶׁת הַשְּׁקָלִים.. הַמִּצְוָה בְּמָקוֹם אֶחָד, פָּעֲלָה לִישׁוּעָה בְּמָקוֹם אַחֵר... 

תגיות:סיפורי ילדיםצדקה

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה