לאן נעלם רכוש יהודי יוון?

השנה: תש"ב. המקום: סלוניקי, יון. היתכנות: קרקעית הים

בשנת תש"ב כלאו הנאצים 9,000 מיהודי סלוניקי. באותה שנה, פנה ראש המנהל הגרמני בסלוניקי, ד"ר מקס מרטן, לראשי הקהילה היהודית והציע להם עסקה: הוא ישחרר אותם ובלבד שישלמו דמי כופר בסך 1.9 מיליארד דרכמות, סכום עתק במושגי הימים ההם.

היהודים עשו מאמצים נואשים לגייס את הכסף. בפתח משרדו של מרטן נערמה כמות אדירה של תכשיטים, עתיקות, כסף מזומן, מטילי זהב, חפצי ערך, יהלומים ואבני חן. הזהב והתכשיטים נארזו בחמישים תיבות ברזל אטומות ששוויין הכולל - בערכים של ימינו - עשוי להגיע ל-2 מיליארד דולר. לאחר שרוקן את יהודי סלוניקי מכל רכושם, הפר מרטן את הבטחתו ושלח אותם לגיא ההריגה באושוויץ.

בתום המלחמה נעלם מרטן ויחד עימו נעלמו 50 ארגזי הזהב. איש לא ידע מה עלה בגורלו של הקצין הנאצי, עד שנת תשי"ח, כאשר ניצול שואה נדהם לראותו מטייל בחופשיות ברחובות סלוניקי. התברר כי האיש ברוב חוצפתו חזר ליוון במטרה לחפש את המטמון 'שלו'.

מרטן הועמד למשפט ונדון ל-25 שנות מאסר, אך בפועל ישב בכלא פחות משמונה חודשים. חוק מיוחד שהפרלמנט היווני העביר לכבודו, העניק לו חנינה גורפת. מרטן חי את יתרת ימיו בהשקט ובטחה כעורך דין מכובד בגרמניה עד שהתפגר בשנת תשל"ז. אבל מה עלה בגורלו של האוצר היהודי השדוד?

בקיץ תש"ס חלה פריצת דרך מפתיעה. גרגורי קולבנוס, צוללן יווני בעל שם עולמי, טען כי חלק תא כלא משותף יחד עם מקס מרטן במהלך התקופה שהלה ישב במאסר. באחד הימים, גילה לו מרטן כי צוללת נאצית הובילה את מטען הזהב שבזז מהיהודים לאזור דרום פלופנסוס, מיצר המים המפריד בין יוון לטורקיה. שם הועמס האוצר על אונית דיג בשם 'סופיה' שהובילה אותו לנקודה מסוימת בסמוך לעיירת החוף קלמטה. האוצר מונח באותו מקום עד היום – על קרקעית ים שעומקה 100 מטרים.

אמיתי או לא? קשה לדעת. על עובדה אחת אין עוררין: כספם וזהבם של יהודי יוון נשדד בידי הנאצים ולא הוחזר עד היום.