פינת ההלכה: האם מותר ללכת לדון בבית משפט?

אמרו בברייתא במסכת גיטין: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם - לפניהם ולא לפני גויים". וביאור הדברים הוא, שיש איסור על פי התורה להתדיין בפני גויים, ואפילו אם אותם גויים פוסקים דין שהוא נכון גם על פי דיני התורה, מכל מקום יש איסור להתדיין אצלם.

וכתב הרמב"ם (בפכו מהלכות סנהדרין ה"ז): "כל הדן בדייני גויים ובערכאות שלהם (דהיינו בתי משפט של גויים) אף על פי שהיו דיניהם כדיני ישראל, הרי זה רשע, וכאילו חירף וגידף והרים יד בתורת משה רבינו, שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". וכן פסקו הטור ומרן השולחן ערוך (חושן משפט סימן כו.)

והנה, במדינת ישראל נוהגים בבתי המשפט לפסוק על ידי שופטים יהודים, אבל אותם שופטים אינם פוסקים בדרך כלל על פי דיני התורה, ובכל מקרה אינם בקיאים כלל בדיני התורה, המרובים מאד, ולכן נראה שאין לחלק כלל בין שופטים גויים לשופטי ישראל.

וכן הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל, רבה של ירושלים, כתב בתשובה לעורך דין דתי אחד, אשר השתומם לשמוע שרבה של ירושלים דן את בתי המשפט החילוניים במדינת ישראל לערכאות, וכתב בין השאר "שכאשר נתבונן בטעם האיסור לדון בערכאות של גויים, שהוא מפני שהדן בפניהם הוא מייקר שם החוקים שלהם להחשיבם... ואם כן מטעם זה עצמו, גם יהודי ששופט על פי חוקותיהם, בוודאי שהוא גרוע יותר מגוי, שהגוי לא נצטווה לשפוט על פי דת ישראל, אבל יהודי זה שהוא מצווה לדון על פי התורה, והוא מתנכר אליה ודן על פי המגלה של העותומנים, ושאר חוקי אומות העולם... הרי הוא רשע ומרים יד בתורת משה", וכדברים אלו כתב הגאון החזון איש, והגאון רבי יצחק איזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי לישראל.

ולכן כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, עורך דין דתי ירא שמים, שנדרש לייצג בבית המשפט אדם (יהודי) שתובע ממון מחבירו, לפי ההלכה חייב להימנע מכך, שהרי הוא מסייע בידי עוברי עבירה, שתובעים לערכאות נגד התורה, אבל לייצג נתבע שנאלץ לבוא לבית המשפט מצד שהתובע מסרב להתדיין בדין תורה, וכופה את הנתבע להתדיין בבית המשפט, וכן במקרה שנאלץ התובע לתבוע בערכאות, מותר לעורך דין לייצגו להציל עשוק מיד עושקו. ובוודאי שמוטל על עורך דין שכזה, להתייעץ עם תלמיד חכם מובהק, שיורה לו כיצד לנהוג.