שאלות באמונה

אם הכל לטובה, למה להתפלל?

אנו מאמינים שהקב"ה יודע מה הכי טוב בשבילנו, ושכל מה שעושה איתנו הוא לטובה, אף אם איננו מבינים זאת. מתי אנו צריכים להשלים עם המצב, ומתי עלינו להילחם לשנות אותו? הרב דניאל בלס על כוחה של תפילה

| ז' כסלו התשע"ד |
אא

"שלום. יש לי שאלה שמציקה לי כבר הרבה זמן. אנו מאמינים שהקב"ה יודע מה הכי טוב בשבילנו, וכל מה שעושה הוא לטובה, גם אם איננו מבינים זאת, אז מדוע אנו צריכים להתפלל לשנות את המצב? למשל, אדם שלא מתחתן. אם זה לטובתו שישאר רווק, למה להתפלל להתחתן? או אדם שחולה - אם זה לטובתו שהוא חולה וזה המצב הטוב ביותר לתיקון נשמתו, למה להתפלל לרפואה? מתי אנו צריכים להשלים עם המצב, ומתי עלינו להילחם לשנות אותו, כי אני מבין שהתפילה נועדה על מנת לשנות את המצב. תודה, רונן."

* * *

שלום רונן היקר, ותודה על השאלה החשובה. אכן שאלת התפילה והביטחון היא שאלה קשה, שבמבט ראשון יכולה להראות כפרדוקס, דבר הסותר את עצמו. מצד אחד אנו נדרשים להתפלל כשקשה לנו, אך מנגד, אנו צריכים לבטוח בו יתברך, שהמצב שהביא עלינו הוא המצב הטוב ביותר עבורנו. אז מדוע אנו מתפללים? ואם אנו מתפללים, האם פירוש הדבר שאיננו בוטחים?

למרות הסתירה, שבעז"ה נבאר מיד, נוכל תמיד לדעת מתי הקב"ה רוצה שנתפלל אליו: כשהוא נותן בליבנו הרגשת חיסרון על מצבנו. בדרך זו הוא מאותת לנו להתפלל על מצבנו, במטרה שהחסרון יגרום לנו להתקרב אליו ולשפר את אישיותנו ומידותינו. על ידי התפילות נוכל להביא לשינוי רוחני במצבנו, שיביא גם לשינוי הגשמי שאנו חפצים בו.

כעת נשאלת השאלה, האם אדם הבוטח בקב"ה, שמאמין וגם מרגיש בליבו שהכל נעשה לטובתו על הצד הטוב ביותר, האם עליו להמשיך להתפלל לשינוי מצבו? (הכוונה לתפילה אישית, ולא לתפילות אותן תיקנו אנשי כנסת הגדולה).

התשובה מתחלקת לשני חלקים:

1. בעניינים גשמיים, האדם הבוטח (כלומר, המרגיש בליבו) שהכל לטובה, באמת אינו צריך להתפלל לשינוי מצבו! הקב"ה רוצה שנתפלל לשינוי מצבנו רק כאשר אנו מרגישים חיסרון וקושי במצבנו הגשמי, שליבנו אינו רוצה להשלים איתו. כאן הקב"ה מאותת לנו: "התפללו לשינוי המצב, כי זוהי רפואתכם".

כל עוד האדם מרגיש שליבו שואל אותו "למה זה קורה לי? מה ה´ יתברך עושה לי? לא טוב לי", אז עליו להתפלל על הכאב שמרגיז אותו או מצערו, כי בכך יתקן את מצבו הרוחני, ובזכותו גם את מצבו הגשמי.

אולם גם נדע, כי הדרגה הגבוהה ביותר היא זו של האדם הבוטח בליבו, ה"שמח ביסורים". צדיקים בדרגה כזו של ביטחון, באמת אינם מתפללים על הפסקת היסורים. הצדיקים, אשר ליבם שלם ובוטח בכל מצב, שמחים בכך שהקב"ה מביא עליהם יסורים בכדי לכפר על עוונותיהם, או כדי להביאם לדרגות גבוהות יותר (כרבי עקיבא ע"ה, ששמח להיהרג על קידוש השם, כדי לקיים מצוות "ואהבת... בכל נפשך - אפילו נוטל את נפשך").

התפילה, כידוע, היא "עבודת הלב". לכן, חשוב עד מאוד שנהיה אמיתיים עם עצמנו ועם רגשותינו, ולא נטעה את עצמנו. מי שיחשוב שיש לו לב בוטח, בזמן שליבו אינו בדרגה הגבוהה של מידת הביטחון, עשוי להגיע למצב חמור יותר הנקרא "מבעט ביסורים"... זהו אדם אשר ליבו, לא רק שאינו בוטח, הוא גם מואס בהנהגת השם עימו. לכן, חשוב שנכיר את מצבנו האמיתי, וכאשר אנו מרגישים חיסרון, נתפלל על מצבנו ונעשה השתדלות לשינוי המצב הגשמי.

כל הנאמר הוא לגבי מצבים גשמיים, שהאדם מבקש לעצמו ונוחיותו בחיים, כמו בקשה לפרנסה טובה, בריאות וכו´. לדוגמה, כאשר אדם מבקש פרנסה שתגיע אליו בקלות וללא מאמץ רב, בכוונה שיהיה לו יותר קל ונוח בחיים, ולא יצטרך להתאמץ ולסבול כדי להשיג את רצונו, או כאשר אדם מבקש עושר במטרה להנות יותר ממה שיש בעולם הזה, כדי להשיג דירה נאה ואוכל משובח וחיי רווחה וכו´. ברמת העיקרון, אפשר לומר, שעניינים גשמיים, פירושם דברים שהאדם מבקש בשביל עצמו והנאתו. כלומר, בשביל שיהיה לו נח ונעים בעולם הזה ולא יסבול, בעוד שעניינים רוחניים פירושם, דברים שהאדם מבקש עבור מילוי תפקידו הרוחני, כדי שיוכל למלא את רצון הבורא בצורה טובה יותר, להתקדש ולקיים מצוות הנמנעות ממנו במצב הקיים.

אולי במקום להתפלל על החיסרון הגשמי, עדיף שנתפלל להשיג את מידת הביטחון, ואז לא נצטרך לבקש את שינוי המצב?

התשובה לכך היא, שהקב"ה רוצה שנתפלל על המצב הקיים, ונבטא את מה שמרגיש לבנו עכשיו, כי התפילה היא ביטוי של הלב. עלינו להכיר את הדרגה הרוחנית שלנו, ולהיות אמיתיים עם עצמנו ועם ליבנו. אם נראה אדם הנופל מגשר ללא מעקה, אנו נרוץ לטפל בפצוע וכאבו, ולא נפנה תחילה לתקן את המעקה לגשר. באופן דומה, עלינו להתפלל תחילה על מה שחסר וכואב לנו ברגע זה. עם זאת, ראוי ואף מומלץ להתפלל להשיג גם את מידת הביטחון, כפי שראוי להתפלל להשיג קדושה ואמונה (ונוכל לבקש את השגתה על ידי קריאה בספרי מוסר ושיעורי תורה בנושא אמונה וביטחון), אך אין לעשות זאת במקום התפילות על המחסור הקיים, כפי שבמשל, אנו נבקש לבנות גם מעקה לגשר, אך לא במקום הטיפול בפצוע. סיכומו של דבר: עלינו לראות מה ה´ רוצה מאיתנו היום, ועד שלא נגיע למידת הביטחון, צריך להתפלל על מה שכרגע מרגיש הלב בחסרונו.

אילוסטרציה (צילום: אריאל בנימין)

2. בעניינים רוחניים על האדם להתפלל בכל מצב, ואפילו אם אינו מרגיש חיסרון מיידי. עניינים רוחניים, פירושם, יסורים שגורמים לביטול תורה או מניעה מקיום מצוות, אשר במצב אחר, היה האדם מסוגל להשיג. על כך תמיד יש להתפלל, ולהמשיך ולהתפלל, בכל דרגה רוחנית. גם האדם הבוטח ביותר אינו צריך לחשוב, שאם אין אתרוג, אז "הכל לטובה, ולא צריך להתפלל או להשתדל להשיגו". לכן, כל בחור צריך להתפלל שיוכל לקיים מצוות פריה ורבייה, גם אם אינו מרגיש רצון להתחתן, כי זהו רצון השם ממנו, וזהו תפקידו. כן כל בחורה מבקשת למלא בעולם את המצווה החשובה של הקמת בית נאמן בישראל, של הגדלת התורה בישראל על ידי בניה ובעלה, כי בזכות הבית שתבנה נשמתה תזכה להגיע למקומות רוחניים גבוהים יותר.

אדם חייב להתפלל על השגת מה שהוא מחוייב בו, כי זהו תפקידו בעולם. הצדיק צריך להתפלל על מצוות פרו ורבו, או השגת מזונות לאשתו ולילדיו להם הוא מחוייב, בדיוק כשם שהוא מתפלל על תלמוד תורה או ארבעת המינים. מטרתנו בעולם הזה היא להתקדם ברוחניות, כך שכל מניעה רוחנית לקיים מצוות היא נסיון נוסף שצריך להלחם בו ולהתגבר עליו, להתפלל עוד ועוד לשינוי המצב, ולרצות תמיד להשיג את השינוי שיביא להתקדמותנו הרוחנית.

הצדיקים מתפללים תמיד על התקדמות רוחנית. לכן הקב"ה הביא על האבות עקרות, ולא הביא עליהם במקום זאת, יסורים גופניים כמו מחלות. זאת מכיוון, שאת יסורי הגוף היו האבות הצדיקים מקבלים באהבה, ולא היו מתפללים לשינוי מצבם. הבאת ילדים, לעומת זאת, היא מצוות פרו ורבו, המביאה להתקדמות רוחנית, לכן המשיכו האבות והאמהות להתפלל על כך עוד ועוד, עד שזכו במצווה זו. האבות לא התפללו בשביל בן שישמש אותם לעת זקנה, הם התפללו כדי לקיים את הרצון האלוקי להקים את עם ישראל.

גם משה רבינו לא ביקש להיכנס לארץ ישראל כדי לאכול מפירותיה או להנות מהנוף, אלא כי ידע שניתן להשיג בארץ ישראל השגה רוחנית שלא ניתן להשיג בגלות, כפי שאמרו במדרש: "דרש ר´ שמלאי: מפני מה נתאווה משה ליכנס לארץ? וכי לאכול מפריה הוא צריך, או לשבוע מטובה? אלא כך אמר משה: הרבה מצות נצטוו ישראל, ואינן מתקיימות אלא בארץ. אכנס לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי" (מתוך אוצר המדרשים, אייזנשטיין, עמוד 381).

אם כן, מדוע התפלל משה רבינו על החולי הגופני של אחותו מרים, ומדוע הצדיקים מתפללים על חסרונם הגשמי של העניים והנזקקים?

רבי ישראל מסלנט זצ"ל הסביר, כי "הגשמיות של חברך היא הרוחניות שלך". כשאנו עוזרים לנזקקים ולחולים, אנו עולים במדרגתנו הרוחנית, ולכן מוטל עלינו להתפלל עליהם ולסייע להם. אין לומר לעני "הכל לטובה", אלא מוטל עלינו להתחסד איתו ולעזור לו ("הכל לטובה" נאמר לעצמנו). עבור הזולת צריך להמשיך ולהתפלל (לכן, גם צדיק ששמח ביסורים, אך רואה שאחרים מצטערים בגלל צערו, צריך להתפלל לשינוי מצבו עבור טובת הקרובים לו. צדיק עני לא יאמר למשפחתו שישמחו בעניותם, אלא יתפלל וישתדל למען הרווחה הגשמית שלהם).

עלינו להתפלל על רוחניות בכל מצב, כי תמיד ישנו צורך להתקדם ולעלות ברוחניות, והקב"ה רוצה שנמלא את החסר לנו ברוחניות באמצעות התפילה.

עד כאן למדנו, שכאשר האדם מבקש לעצמו דברים, במטרה להרגיש טוב יותר בעולם הזה, או במטרה להסיר קושי וסבל כי אינם נוחים לו, הריהו מתפלל על חסרונו הגשמי, אולם כאשר האדם מתפלל על קיום המצוות ומילוי תפקידו הרוחני בעולם, כי רצונו הוא עשיית רצון השם ותורתו, הריהו מבקש על עניינים רוחניים.

האם פירוש הדבר, שאדם רווק צריך להתפלל רק על קיום מצוות פרו ורבו, במקום על הקושי שהוא חווה בבדידותו? האם אדם צריך להתפלל לעושר רק כדי שיוכל ללמוד תורה כל היום כולו, ולא בגלל רצונו האישי בחיים קלים ונוחים יותר? על מה צריך האדם להתפלל?

התשובה לשאלות אלו נמצאת בתוך ליבו הפרטי של כל אחד ואחת מאיתנו.

מי שבאמת אינו מרגיש ברווקותו את חיסרון הבדידות (והדבר אינו נובע ממחסומים רגשיים שהוא צריך להשתדל לטפל בהם), אין לו מה להתפלל על כך, אלא יתפלל על מצוות פרו ורבו הנמנעת ממנו, ומי שאינו מרגיש חיסרון גשמי בחיי עוני, אז יתפלל בגלל ביטול תורה. השם נותן לנו תחושות מסויימות בלב, כדי שנדע על מה עלינו להתפלל. עלינו להבחין מה באמת אנו מרגישים בתוך חדרי ליבנו, ולא לשקר לעצמנו: כאשר הצער האמיתי של הרווק נובע מבדידות, אז רצון השם שיתפלל על הבדידות שהוא מרגיש. אם עיקר צערו נובע מאיבוד המצווה, רצון השם שיתפלל בעיקר על קיום המצווה. המתפלל על פרנסה צריך לשאול את עצמו מה מטריד אותו יותר, קשיי הפרנסה או ביטול התורה? כך יידע כל אדם על מה מוטל עליו להתפלל יותר. מובן שעלינו להזכיר בתוך התפילה גם את קיום המצוות הנמנעות מאיתנו, כמו מצוות פרו ורבו או ביטול תורה וכדו´, אך עלינו להכיר מה הכי מפריע לנו, כדי שנדע על מה אנו צריכים לבקש ולשים דגש בתפילותינו.

בנוסף, בוודאי אם נהיה אמיתיים עם עצמנו, ונראה שאיננו מצטערים על חוסר קיום המצוות, נוכל לבקש מבורא עולם שיתן לנו בליבנו חשק והתלהבות לדבר, שנגיע למצב שנרצה לקיימן באמת ובתמים.

כאשר אדם נהנה מדבר מצווה, או עושה את המצווה משום שיש לו בדבר גם רווח לעצמו, האם הדבר נקרא תפילה לצורך עצמו?

בכל מצווה יש, בדרך כלל, חלק שהוא "לשמה" (לשם שמים), וחלק ש"לא לשמה". יתכן שאדם הצריך להעביר שיעור תורה, עושה זאת, בין היתר, משום שהוא מקבל מכך כבוד, או על מנת להתפרנס, אך עם זאת, בוודאי הוא עושה את הדבר גם משום שכך ציווה עליו הבורא. אף אם הוא עוסק במקצוע קודש לפרנסתו, מן הסתם הוא גם שמח בכך שהוא ממלא את יומו בעסקי קודש במקום בעסקי חול. אנו רואים, שעל פי רוב, בכל "לשמה" ישנו גרעין ש"לא לשמה", ובכל "לא לשמה" ישנו גרעין ש"לשמה". אין בזה גדרים של שחור או לבן, ורק הקב"ה לבדו "רואה כליות ולב" ויודע לעשות את החשבון. תפקיד זה אינו מוטל עלינו. השאלה שצריך המתפלל לשאול את עצמו היא, מה כואב ומציק לו יותר, ועל כך יאריך בתפילתו וידגיש את מחסורו. בכל אופן, ראוי להתפלל על שני הדברים, גם על הזכות לקיום המצווה, וגם על החיסרון הגשמי שהוא מרגיש. לפי הרגשת ליבו, ידע על מה עליו להאריך ולהדגיש יותר בתפילתו.

* * *

כמה צריך להתפלל?

בספר חסידים (סימן קלא) נאמר, שכאשר אדם מבקש ברוחניות כמו שצריך, אז ודאי יקבל את מבוקשו. ברוחניות עלינו "לנדנד", כמו ילד שחוזר לבקש, ולא להרפות מבקשתנו. אך בגשמיות, צריך להתפלל רק כל עוד אנו מרגישים שהחיסרון הגשמי באמת מציק ומפריע לנו, שאז זהו סימן שהקב"ה רוצה שנתפלל על כך.

הרה"ג סגל סיפר לי, שכאשר התקשה בעניין מסויים, והלך לאחד מגדולי ישראל לשאול לעצתו, השיב לו שעליו להתפלל על כך. לאחר תקופה חזר לגדול הדור כדי לשאול מה עליו לעשות כעת כדי שתיענה בקשתו. גדול הדור השיב: "מה פירוש הדבר? עליך להמשיך להתפלל!".

הרב פינקוס זצ"ל כתב בספרו "שערים בתפילה" (פרק "פגיעה", עמוד סט): "תפילה בהפצרה, פירושה להרבות בתפילה בעקשנות, לחזור ולבקש עוד ועוד, כאילו אינו נוטל מנוחה ושלווה עד שתתמלא בקשתו".

משה רבינו התפלל על הכניסה לארץ ישראל כמניין "ואתחנן" (כ-600 תפילות!), ואמרו לנו חז"ל שכמעט הגיע לסף התפילות והיה נכנס לארץ, אילולא הקב"ה הורה לו שיחדל להתפלל על כך, מסיבות עמוקות.

תפילות לא נמדדות לפי מספר הימים והשנים בהם התפלל האדם, אלא לפי מספר התפילות ואיכותן (תפילות מעומק הלב). נוכל בתקופה קצרה להתפלל תפילות רבות, בוקר צהריים וערב, או להתפלל תפילה אחת ביום או בשבוע במשך חודשים ושנים. בכל מקרה, כאשר נגיע למכסת התפילות שנקבעה בשמים, יוכלו תפילותינו להיענות.

האם אדם עשוי להתפלל על דבר שמזיק לו?

מחקרים הראו, שאנשים רבים, אשר זכו בעושר פתאומי בהגרלה, נהיו אומללים מאוד עוד בטרם חלפה שנה אחת מעת הזכייה. רבים מהזוכים התגרשו, הסתכסכו עם בני משפחתם, איבדו את כל חבריהם הטובים (שלפתע ביקשו טובות והצעות עסקיות), ואם לא די בכך, גם סבלו משעמום ודיכאון נורא לאחר שלא נצרכו עוד למרדף סביב עול הפרנסה. מסתבר, שעושר פתאומי מסוגל לפרק משפחות, לגרום לסכסוכים איומים בין הורים לילדיהם, בין בני משפחה וחברים.

אנו כמובן לא יודעים חשבונות שמים, וקיים החשש שאדם יתפלל על דבר שעשוי להזיקו. מושג זה נקרא בשם "עושר שמור לבעליו לרעתו". כך אמר שלמה המלך ע"ה (במגילת קהלת, פרק ה, יב): "יש רעה חולה, ראיתי תחת השמש - עושר שמור לבעליו לרעתו". מסביר רש"י: "כעושרו של קורח, שעל ידי כן נתגאה וירד לשאול".

אדם אחר עשוי להתפלל על עושר וחיי רווחה שיאפשרו לו ללמוד תורה, ואינו יודע שאם ישיגם, יהפוך לאומלל בודד וחסר חברים, או שבגלל הכסף יקבל נסיונות קשים, שיגרמו לו לרדת ברוחניות או להפסיד דברים חשובים אחרים. רווק צעיר עשוי להתפלל להתחתן כמה שיותר מהר, ואינו יודע שהוא אינו בוגר עדיין להקים משפחה, או שעליו עוד להתחזק לפני החתונה כדי להקים משפחה לתפארת.

לכן, הקב"ה לעיתים אומר לנו "לא" או "לא עדיין", ואינו משיב לתפילותינו מיד, כי רק הוא יתברך יודע מהו הדבר הטוב ביותר בשבילנו בכל מצב (ומובן שאף תפילה אינה הולכת לריק, והקב"ה שומר את כל התפילות שהתפללנו כדי להטיב לנו בדבר זה או אחר).

לכן ישנם מצבים שבהם גם כאשר אדם מתפלל, הוא בכל זאת לא נענה, למרות שהמטרה הרוחנית הושגה על ידי התפילה.

אז כיצד נתפלל, אם יתכן ואנו מבקשים את רעתנו?

בסיום תפילת שמונה עשרה אנו אומרים "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, ה´ צורי וגואלי". אנו מוסיפים "ה´ צורי וגואלי", כי הוא המושיע אותנו גם במקרים שבהם הגיון ליבנו אינו בהכרח לטובתנו.

גם בברכת החודש אנו אומרים "שתחדש עלינו את החודש הזה - לטובה ולברכה". מדוע אנו מוסיפים "לטובה ולברכה"? כי יש מצב של גשמים מרובים מידי, של "טובה" מזיקה, ולכן אנו מבקשים שהקב"ה ימלא כל משאלות ליבנו לטובה, באופן שיהיה לפי היכולת שלנו לשאת את אותה טובה.

עני המתפלל פעמים רבות על עושרו, עשוי באמת להשיג עושר שיזיק לו באמצעות התפילה. לכן, גם כאשר אנו "מנדנדים" על גשמיות, כדאי תמיד להוסיף "אנא מלא את מבוקשי רק אם הדבר טוב בשבילי", או "אנא מלא כל משאלות ליבי לטובה".

עם זאת, חשוב לצייןשבאופן רגיל הקב"ה נותן לאדם תחושת חיסרון על משהו כדי שיתפלל ויתמלא מבוקשו, ולא כדי שימשיך וימנע אותו ממנו לטובתו. אך, גם אם אדם כלשהו שייך לאותם מקרים נדירים של אנשים המתפללים על דבר המזיק להם, והקב"ה מונע את הדבר ממנו לטובתו, הוא יתברך, בזכות תפילותיו, יוכל לפחות להפסיק את תחושת החיסרון שהאדם מרגיש.

אדם המתפלל על עושר שעשוי להזיק לו, והקב"ה מונע ממנו עושר זה לטובתו, יוכל באמצעות התפילות לזכות שהדבר לא יפריע לו עוד, והוא יגלה לפתע שהוא שמח ונהנה במצב הקיים, וליבו אינו מבקש עוד להתפלל על שינוי מצבו. התפילה יכולה לפעול בשני מישורים, ושניהם פועלים על תחושת החיסרון שמרגיש האדם: או לשנות את המצב הקיים, אם הדבר לא יזיק לו, וזה המצב הרגיל והאידיאלי ברוב המקרים, או במצב מיוחד שהדבר לא טוב עבורו, אז התפילות יוכלו לשנות את הרגשתו לגבי המצב הקיים, כדי שליבו ישמח במצב הקיים.

הרחבנו רבות בנושא חשיבות התפילה, אך יש לזכור שלא פחות חשובה מכך היא עשיית התשובה. כלומר, התחזקות בקיום המצוות, כמו גם מעשים של גמילות חסדים (צדקה ועזרה לנזקקים), כפי שאמרו חז"ל: "תשובה, תפילה וצדקה - מעבירים את רוע הגזירה". עם זאת, חשוב להתפלל לקב"ה מעומק הלב, לספר לו את הרגשתנו, להודות לו על דברים טובים רבים שנתן לנו, ולבקש ממנו יתברך שימשיך ויעזור לנו להתחזק באמונה, ולצאת מכל מצוקותינו.

יהי רצון שכל תפילותיך יתגשמו על הדרך הטובה ביותר, ותהיה מאושר באמת.

שלך, בברכת שנה טובה ומתוקה, דניאל בלס

תודה מיוחדת לרבי ומורי, הרה"ג יעקב משה סגל שליט"א, על עזרתו והדרכתו הרבה בכתיבת המאמר.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4 (90 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

חומש אור החיים עם ביאור אור לעיניים

320לרכישה

מוצרים נוספים

כמים ליבך - הרבנית ימימה מזרחי

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

ילדים מספרים על עצמם 11 - חיים ולדר

חבורת תריג 4 - בתעלומת בבל - חיים ולדר

חבורת תריג - עונה 7

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים