ובחרת בחרוב

פרי החרוב מוכר לנו מהסיפור בגמרא אודות רבי שמעון בר יוחאי ובנו ששהו במערה במשך 12 שנה וניזונו מחרובים. למעשה, החרוב המוכר לנו מבשיל בסוף הקיץ אך ניתן לאחסנו למשך תקופה ארוכה ולאוכלו במשך כל השנה. לרוב החרוב גדל בר ומכאן שאינו מרוסס ואינו מטופל מה שהופך אותו לפרי אורגני.

מה יש בחרוב שיכול היה להזין את רבי שמעון ובנו במשך 12 שנה? ראשית, אף שהפרי נראה יבש, די לנו לאוכלו כדי להרגיש את טעמו המתוק, המרגיע והמזין. ואולם כשמתחילים לבדוק אותו לעומק מגלים שיש בו סגולות תזונתיות ובריאותיות רבות. החרוב עשיר מאוד במינרלים שונים:

סידן - הסידן חשוב מאוד לבניית העצמות והשיניים ולעוד תהליכים חיוניים בגוף.

מגנזיום - המגנזיום חיוני לתהליכים רבים בגוף הכוללים הרפיית שרירים שונים כגון שריר הלב, כלי דם מה שיכול להשפיע לטובה על לחץ דם, עצירות, כאבי ראש ועוד.

אשלגן - האשלגן חיוני מאוד למניעה של לחץ דם גבוה ומחלות לב, שמירה על קצב הלב ועוד.

החרוב עשיר מאוד אף בסיבים תזונתיים. חלק מהסיבים מסיסים במים - מה שגורם להם להתנפח ולספוח חומרים כגון כולסטרול וסוכר עודפים, ולהוציאם אל מחוץ לגוף. כמו כן, הם מעכבים את קצב ריקון הקיבה מהמזון, דבר המעניק תחושת שובע לאורך זמן רב וממילא תורם לירידה במשקל.  החרוב מכיל גם  חלבון, ויטמיני B ופחמימות. כל החומרים האלו יחדיו הופכים אותו למזון בונה ומזין.

את החרוב אפשר לאכול כמו שהוא, ובכך הוא יכול לשמש כחטיף טבעי. כיום ניתן למצוא את החרוב אף בתור אבקה. שימושי האבקה רבים ומגוונים והיא יכולה להיות תחליף טעים ובריא לקקאו או להמתקת משקאות. החרובים יכולים לשמש כמשקה בפני עצמו. ניתן להשתמש באבקה לאפיית עוגות ולפיזור בדייסות כגון דייסת קוואקר. ניתן להשתמש בהם להכנת ממתקים טבעיים ועוד כיד הדמיון. דוגמא לשימוש נחמד ופשוט מאוד להכנה: יש לשים כמה כפות טחינה בכוס, להוסיף דבש עם אבקת חרובים לפי הצורך. את הכל יש לערבב ולאכול. 

טעים ומזין,ויכול לשמש כארוחה וכממרח. אפשר גם להעביר לבלנדר, להוסיף מים - והרי לנו משקה טעים מזין ומרענן. לבריאות!         

אליהו שכטר הוא איירידיולוג ומטפל טבעי