חוסר ריכוז וצריכת סוכר

בשבועות הקודמים עסקנו בבעייתיות הכרוכה בצריכת סוכר לבן. בעקבות כך שאלו אותי רבים, האם אכילת הסוכר עלולה להשפיע גם על התנהגות הילדים?

ובכן, אענה על השאלה באמצעות סיפור על ילד ובחור שהגיעו אלי לקליניקה.לפני מספר חודשים הגיע אלי נער בן 11, שלא היה קשה להבחין בבעיה שלו: היפראקטיביות. ברגע שנכנס לחדר הוא החל לגעת בכל דבר. אי אפשר היה לדבר עם ההורים, כי כל הזמן הוא היה נכנס לדבריהם, שאל שאלות ולא נתן לאף אחד לדבר.

במשך כמה חודשים הוא נטל ריטלין, אולם הוא סבל מתופעות לוואי קשות בעקבות כך. מצבו היה כל כך קשה עד שהנהלת בית הספר הודיעה להורים שאם לא יימצא פתרון הולם, יהיה עליו למצוא מסגרת אחרת.

שאלתי את הילד, מה המזון האהוב עליו ביותר? באופן לא מפתיע סיפר הילד שהמזון המרכזי שלו מורכב ממזונות עתירי סוכר: ממתקים, קרואסונים, קולה ואפילו אלכוהול. אלכוהול הופך בגוף לסוכר ובכך היווה כלי דרכו צרך הילד סוכר. הצעתי לכל המשפחה לעבור לתזונה נטולת סוכר, כדי שיהיה לילד קל יותר להתמודד עם  ההימנעות מסוכר. ואכן הדבר הצליח - באחת הפסיק את אכילת המתוקים, והנה זה פלא, בית הספר לא האמין למראה עיניו: הילד השתנה לבלי היכר ונעשה רך, עדין ורגוע.

המקרה השני התרחש בבחור בן 16, תלמיד ישיבה שלא הצליח ללמוד כלל. כל הזמן הסתובב במטבח של הישיבה, ולא הצליח להתיישב ולהתרכז בלימוד אף שכולם ידעו שהוא בחור מאוד מוכשר אולם. שאלתיו: מהו המזון העיקרי שלו? תשובתו היתה, שהוא אוכל בעיקר קרואסונים, פיצות, פחמימות, סוכרים וכדומה. הצעתי שיימנע ממזונות אלו, ויתחיל לאכול אוכל מזין: ירקות, לחם מלא, אגוזים, שקדים, ולהמתקה יאכל תמרים ופירות, כלומר, סוכרים טבעיים.

הדבר לא היה קל בכלל כי כל זה נעשה בתנאים של ישיבה מחוץ לבית, אבל הוא הצליח לעשות זאת. אף כאן התוצאות לא איחרו לבוא. בשיחה עם משגיח הישיבה עלה, שהבחור החל ללמוד וכישרונותיו החלו לצאת לפועל.

אליהו שכטר הוא אירידיאולוג ומטפל טבעי