לקראת ראש השנה תשפ"א: כל מה שחשוב לדעת

ראש השנה חל בימים א' וב' בתשרי, ובו חל יום הדין לכל באי עולם. ביום זה יושב בורא העולם בדין, עובר על כל יצורי תבל וקובע כיצד תעבור עליהם השנה הבאה. 

בא' בתשרי תשפ"א (19.9-20.9) תחל השנה העברית החדשה, בה נציין 5,781 שנה לבריאת האדם הראשון על ידי אלוקים.

ביום שישי כ"ט באלול (18.9) יש להדליק נרות יום טוב, ולברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציונו להדליק נר של יום טוב". לפי מרן הרב עובדיה יוסף: אין לברך את ברכת שהחיינו, אלא לשמוע אותה בקידוש. כה נאמר בספר "בהלכה ובאגדה": "לא תברכנה הנשים 'שהחיינו' בהדלקת הנרות, כיוון שמברכים ברכה זו לאחר מכן בקידוש של החג (אור זרוע בשם הירושלמי, תרומת הדשן ועוד) והמברכות נכנסות לחשש הפסק בין הברכה להדלקה, וטוב להעיר להן בנחת שיפסיקו ממנהגן. אמנם נשים המברכות 'שהחיינו' בהדלקה, יש להן להיזהר שלא לענות 'אמן' על ברכת 'שהחיינו' ששומעות בקידוש, מחשש הפסק בין ברכת 'הגפן' לטעימת היין. יש להבהיר כי דין זה הוא דווקא בראש השנה ובחג השבועות".

ביום טוב, בשונה משבת, מותר להעביר אש, ועל כן מותר להדליק את נרות החג גם לאחר השקיעה - אך רק באמצעות אש שהיתה דלוקה קודם לכן.

לסגולה מיוחדת בזמן הדלקת נרות של ראש השנה, לחצו כאן.

בלילה השני של החג (18.9 לאחר 19:16) מדליקים את הנרות רק באמצעות אש שהיתה מוכנה מערב החג. גם בלילה השני מברכים על הדלקת הנרות, אך לא את ברכת שהחיינו. נהוג להכין בלילה השני פרי חדש, אותו לא אכלתם בעונה האחרונה, ולכוון עליו בברכת "שהחיינו". את הפרי החדש אוכלים בסעודת החג.

לסגולות מיוחדות ליום ראש השנה, לחצו כאן.

יום הדין לכל ברואי תבל

בראש השנה אנו מעתירים לזכות בחיים טובים, בריאות, פרנסה, נחת ועוד. אולם מהותו העיקרית של יום זה הוא "יום המלכת ה'", בראש השנה ממליך עם ישראל על עצמו את בורא העולם למלך, ומתחנן בתפילות כי יגיע כבר היום בו הקדוש ברוך הוא ימלוך על כל הארץ, וכל באי עולם יכירו במלכותו.

להרחבה אודות המלכת ה', לחצו כאן.

למקבץ עצות כיצד נזכה בדין בראש השנה, לחצו כאן.

הרב זמיר כהן: האם אפשר להשתנות ממש לפני ראש השנה? צפו:

המצווה המרכזית בראש השנה: תקיעה בשופר

המצווה המרכזית של ראש-השנה היא התקיעה בשופר. תקיעת השופר מסמלת על המלכת ה', מהותו של היום הקדוש.

הרב יצחק יוסף מסביר כיצד מקיימים את המצווה, לחצו כאן.

שופר של דמעות – מהות זעקתו האילמת של השופר. לחצו כאן.

את מצוות השופר מקיימים לאחר תפילת שחרית של ראש השנה, בשתי הימים. זוהי מצווה מיוחדת שאסור להחמיץ.

חודש אלול: הכנה לראש השנה

חודש אלול נקבע לדורות לימי רחמים ורצון, והוא בעל יכולת מיוחדת לכפר על חטאי האדם בכל השנה. בחודש אלול על כל אדם לפשפש במעשיו ולהתחרט על חטאיו. כך יבוא האדם ליום הדין כשהוא נקי מכל חטא, ויזכה להיכתב לשנה טובה.

חודש אלול הוא מתנה מיוחדת שקיבלנו מבורא עולם, ובו שערי תשובה פתוחים והתפילה נשמעת ביתר שאת.

הרב פנגר מסביר כיצד ננצל את חודש אלול ונגיע מוכנים לראש השנה. צפו: 

הרב יהונתן ענבה מסביר כיצד ניתן בחודש אחד לתקן את כל השנה כולה, לחצו כאן.

איך ננצל חודש זה בתבונה? הרב יעקב שיש בשיחה מחזקת על עיקר תפקידנו בחודש אלול. לחצו כאן.

לכניסה למדור "חודש אלול", המכיל מאות סרטונים וכתבות. לחצו כאן.

מנהגי ראש השנה

תשליך

ביום הראשון של ראש השנה (או ביומו השני במקרה שהיום הראשון חל בשבת לפי מנהג האשכנזים), הולכים אחרי הצהריים למקור מים ואומרים בו את תפילת תשליך, שהיא בקשה להשלכת העבירות אל "מצולות ים". יש נוהגים לנער את שולי הבגדים כסמל להתנערות מהעוונות.

להרחבה אודות מנהג התשליך, לחצו כאן.

הימנעות משינה ביום

יש הנוהגים להימנע משינה ביומו של ראש השנה, על פי דברי התלמוד הירושלמי שהובאו אצל הפוסקים, שהישן בראש השנה ישן מזלו.

לקריאה נוספת אודות סדר היום בראש השנה, לחצו כאן.

אכילת סימנים

בסעודות ליל החג נהוג לאכול "סימנים". מדובר במאכלים ששמם מסמל על תפילה מיוחדת. הסימנים העיקריים הם: תפוח בדבש, ראש של דג, גזר ועוד. את סימני החג אוכלים בסעודה הראשונה של החג, בלילה הראשון (30.9). יש נוהגים לאכול סימנים גם בסעודת הלילה השני של החג.

להבנת משמעות הסימנים בראש השנה, לחצו כאן.

תפילות ראש השנה

בראש השנה נהוג להרבות בתפילות. בשל כך, תפילותשחרית ומוסף ביום זה הן ארוכות במיוחד, חגיגיות וכוללות פיוטים. הדגש בתפילות ופיוטים הוא המלכת ה' והעמידה לפניו במשפט. תפילות ראש השנה נאמרות מתוך מחזור.

לא מצליחים לכוון בתפילות? בלי לחץ. לקבלת עצתו המופלאה של רבי אליהו לופיאן, לחצו כאן.

תפילת מוסף של ראש השנה כוללת את מלכויות זכרונות ושופרות. מדובר בפסוקים מהתנ"ך המבטאים את שלושת הנושאים הללו – מהותו של היום.

לסגולה מיוחדת בתפילת מוסף של ראש השנה, לחצו כאן.

ערב ראש השנה: סליחות והתרת נדרים

ערב ראש השנה הוא היום האחרון בלוח השנה היהודי. ביום זה מרבים באמירת סליחות, מרבים בתשובה, תפילה וצדקה שהם מצוות סגוליות ובכוחן לשנות את רוע הגזירה. על מנת לקיים את מצוות התשובה בשלמות.

נוסף על כך, בערב ראש השנה נהוג לערוך טקסי התרת נדרים, כשכל אדם מבקש התרה בפני שלושה אנשים שמהווים מעין בית דין, שבכוחו לשחרר את האדם מהבטחותיו.

מובא בספרים הקדושים שסגולה גדולה לביטול גזרות קשות היא לצום בערב ראש השנה, מעלות השחר ועד לשעות הצהריים. הצום הוא מעלה גדולה ביהדות, ובמקורות מצוין כי הוא מסוגל למחוק כשליש מהעבירות שאדם עבר עליהן במשך השנה. את השליש השני של העבירות, אנחנו מנקים על ידי תשובה שעושים בעשרת ימי תשובה, ואילו השליש השלישי מתנקה ביום כיפור.

לקריאה נוספת אודות היום האחרון של השנה, לחצו כאן.

להרצאות וכתבות נוספות אודות ראש השנה, לחצו כאן.

הרב זמיר כהן מציע קבלה נפלאה, שתעניק לנו הרבה זכויות לקראת יום הדין. צפו:

באיחולי שנה טובה ומתוקה, שנת גאולה וישועה, שנת בניית בית מקדשנו וקיבוץ נדחי ישראל, שנה שנתקרב לאבינו שבשמים ונעשה את רצונו.