אמרתי לבורא עולם: "מה שתחליט – תחליט. ניסיון אחרון ודי"

סיפור הנס הפרטי שלי.
במשך שנה מהחתונה ניסינו להיכנס להריון. בכל חודש אכזבה, בכל חודש מנסים שוב, ועוד חודש, ועוד חודש... במשך שנה שלמה - כלום .
החלטנו שהולכים להיבדק. כעבור תקופה קצרצרה גילינו שיהיה לנו קשה להיכנס להריון בדרך טבעית. ישבנו עם הרופא, שהסביר למה, ואיך ומדוע, ואמר לנו: תתחילו בסדרת הזרעות.

פעם אחת הספיקה לי, ואחריה – אכזבה. לא צלח. חזרנו לרופא אחרי חודש, ואמרתי לו שאני לא רוצה עוד הזרעות. הוחלט שהולכים להפריה חוץ גופית.

מתחילים תהליך ארוך ומייגע של בדיקות, זריקות ובכי... הבכי העצום לבורא עולם, שאני רוצה כל כך לחבוק תינוק קטן בזרועותי.

הטיפול הראשון לא צלח. כמה בכי לאלוקים. עברנו תקופה קשה גם מבחינה זוגית – כמעט גירושים, ל'ע .
החלטנו שעושים הפסקה לכמה חודשים, ואחר כך ממשיכים. ככה המשכנו במשך 6 שנים של כאב וייסורים, עם תפילות בלי סוף לבורא. מהצד, אחותי הקטנה והמדהימה מטפטפת לי בכל פעם: תעלי לצדיק מזוועיהל. אני אומרת "כן כן", ומתעלמת...
עד שדי. הגיעו מים עד נפש. החלטתי לעלות לצדיק, ומה שיהיה יהיה. דיברתי עם בורא עולם, ואמרתי לו: טיפול אחרון ודי. גם לי יש מכסת היכולת שלי לבכי ולדמעות. חוזרים לטיפול אחרון, והכדור בידיים שלך, אמרתי לבורא עולם. מה שתחליט – תחליט. ניסיון אחרון ודי.
חברה שלי רצתה כל כך להתחתן, ואני רציתי כל כך ילד. החלטנו שאנחנו עולות לצדיק ויהי מה. עלינו אליו, ביקשנו, עשינו כל מה שצריך בימים שצריך לעלות.

אני מתחילה טיפול אחרון. הכי קל שהיה לי מכל הטיפולים, ב"ה. ואז, אחרי שבועיים, ברוך ה' – אני מתבשרת בבשורה שחלמתי עליה כמעט 7 שנים. את בהריון, ועוד עם תאומים...

וחברה שלי קיבלה הצעת נישואין.

הזוי כמה שזה נראה לא אמיתי. אבל היום, ברוך ה', יש לי שני ילדים מדהימים, שה' ישמור אותם. תאיר ודניאל שלי עוד מעט בני שלוש.

לעילוי נשמת ויקטור בן שמחה