על טעם ומלח: המוצר שכולנו אוכלים מכיל סכנה בריאותית

החוקרים ממכון וולפסון לרפואה מונעת של אוני' קווין מרי בלונדון גילו כי במספר לחמים נמצא יותר מאלף מ"ג נתרן בגודל מנה של 100 ג' – השקול כ-2 פרוסות לחם. יתר על כן, חלקם הכילו כמות מלח כמו במי ים (כלומר, 2.5 ג' של מלח עבור כל 100 ג'). למבוגרים מומלץ לצרוך כ-1,500 מ"ג נתרן ביממה ומקסימום 2,400 מ"ג. מדובר בכפית אחת ליום של מלח. יש לציין כי המבוגרים בעולם המערבי צורכים מינימום פי 1.5 מהמינון המומלץ.

"החלטנו לבדוק את הלחם מפני שהוא משמש כמקור תזונתי משמעותי בהרבה מאוד מדינות בעולם", אנשים נוהגים לאכול לא מעט לחם מדי יום, מבלי שהם מבינים שמדובר באחד המקורות שתורמים הכי הרבה נתרן לתזונה שלנו - בגלל שטעמו של הלחם אינו מלוח", הסביר אחד מעורכי המחקר, חבר בארגון WASH -World Action on Salt & Health שהשתתף במחקר.

בהתאם לכך הועלה כי בפוקצ'ה פופולרית שנמכרת במאפיות בקנדה נמצא אלף מ"ג נתרן ל-100 ג'. לשם השוואה, 100 ג' צ'יפס מכיל 119 מ"ג נתרן, ו-100 ג' חטיף תפוחי אדמה מטוגן מהסוג הגנרי מכיל כ-500 מ"ג נתרן. ההבדל הוא כי בחטיפים האלה יש באפשרותכם לחוש את המליחות, לעומת זאת, בלחם פחות, כיוון את המלח מוסיפים בשלב הייצור והוא מסייע ביצירת הטקסטורה, המרקם והארכת חיי המדף של המוצר.

בנוסף לנתונים אלו, יש לקחת בחשבון כי גם בממרח הנבחר בשביל הכריך שלנו יש מלח, לדוגמא פסטרמה, טונה ואפילו קוטג'.

ומה בכל זאת החדשות הטובות? החוקרים גילו הבדלים משמעותיים בין סוגים שונים של אותו לחם. במילים אחרות, השליטה בידיכם. פשוט קראו את התווית שעל מוצרי המזון, וכך תחליטו איזה סוג מתאים עבורכם, ואיזה לא.

ואיך נוכל להרגיל את החך למינימום מלח בתפריט היומי? הורידו את כמויות המלח בהדרגה, ובמקביל העשירו את האוכל בתבלינים רבים.