לאכול את כל הצבעים שבטבע

פשוט נס גלוי.
הפרי או הירק טרם הבשלתם עדיין בצבע ירוק, מסתתרים בין עלי העצים/שיחים על מנת שלא נבחין בהם.
טוב שכך.
פרי/ירק, כשהם עדיין בוסר, אינם ראויים למאכל, ניתן אפילו להגדירם כרעילים.
עגבנייה ירוקה, לדוגמא, מכילה חומר רעיל בשם סולנין.
ככל שהיא מאדימה ומבשילה – כך כמות הסולנין יורדת ונעלמת.
ברגע שהפרי או הירק מבשילים, מוכנים וראויים לאכילה, צבעם משתנה לאדום, סגול, כתום או צהוב. אז הם בולטים בין הענפים, מזמינים אותנו לקטוף אותם, לנגוס בהם וליהנות מכל שפע הטוב שיש להם להציע עבורנו.
כל אותם אתאיסטים/אבולוציוניסטים/דרוויניסטים למיניהם יכולים להסביר לי עד מחר על גז האתילן האחראי להבשלה, ועל הכלורופיל (פיגמנט ירוק) שעם הבשלת הפרי או הירק דועך ומפנה את מקומו לפיגמנט האחר, ולמעשה שהכל הינו כימיה פשוטה...
אבל כל מה שהם יכולים לעשות זה להסביר את ה"איך".
אף אחד מהם לא עונה על ה"למה".
למה (לא איך) הם נוצרו עם התכונה הזו?
למה כשהם בוסר יש להם צבעי הסוואה, נטמעים בתוך הרקע ונעלמים מהעין?
למה רק כאשר מתחילים להבשיל ולהיות ראויים לאכילה, צבעם משתנה והופך לעז יותר, בולט יותר, מזמין יותר?
אם רק היו עוצרים לרגע ומתבוננים בתבונה האדירה, במחשבה הכל כך מדויקת, היו מבינים מול מי הם ניצבים, מוקסמים מנפלאות הבריאה. סביר להניח שהיו זוכים, ולו במעט, לענווה.

הצבעים האלו הינם פיגמנטים הנקראים פיטוכימיקלים.

קסמים מכרוב

ליקופן – זהו הצבע האדום.
אדום עגבנייה וגם אדום אבטיח.
לא סתם הוא בצבע אדום, הוא מצוין למערכת הלב וכלי הדם, למניעת מחלות וכמובן לעוד המון דברים אחרים.
בפעם הבאה שהילד שם המון קטשופ באוכל, נכון שזה מזון מתועש ועשיר בסוכר, אבל אפשר להתנחם בעובדה שיש בו כמות יפה של ליקופן.

בטא-קרוטן – זהו הכתום.
קרוט באנגלית זה גזר, ומכאן שמו.
לא רק גזר, גם דלעת, בטטה, משמש, מנגו ואפילו אפרסמון.
בגוף, הבטא-קרוטן הופך להיות ויטמין A, החשוב לבריאות העין ולהתפתחות ולתקינות של תאי הגוף. הוא מגן על רקמות ריריות, נהדר לבעיות עור, מעודד גדילה, מחזק עצמות, שיער, עור וציפורניים, והרשימה עוד ארוכה.

לוטאין – זהו הצבע הירוק.
ירוק תרד, ירוק ברוקולי, ירוק עשבי תיבול.
חשוב לראייה תקינה, מגן על העור, מגן מפני מחלות לא מדבקות (שהגוף יוצר אותן) והרשימה עוד ארוכה.

אנתוציאנין – זהו הצבע הסגול.
הוא קיים בענבים סגולים, חצילים, כרוב, שזיפים, אוכמניות...
אומרים עליו שהוא מבין נוגדי החמצון העוצמתיים ביותר, שהוא מאט תהליכי הזדקנות (אנטי-אייג'ינג), שהוא עוזר לשמר את המוח מפוקס וצלול.
אומרים עליו עוד המון דברים.

אליצין – נמצא בצבע הלבן
כמו בבצל ובשום.
הוא תורם למערכת החיסונית, נלחם בדלקות, עוזר לחזק את הגוף ועוד.

יש עוד המון פיטוכימיקלים שונים ומגוונים.
לכן חשוב כל כך להקפיד לאכול מכל הצבעים.
באחת השבתות, נועה הקטנה שלי רצה אלי צוהלת והראתה לי בשמחה את הממתק שקיבלה בבית הכנסת: סוכריות עדשים צבעוניות.
"אמא, תראי איזה יופי, את כל הזמן אומרת כמה חשוב להקפיד לאכול מכל הצבעים".
אז אנסח מחדש – לכן כל כך חשוב להקפיד לאכול מכל הצבעים שבטבע – ממחלקת  הפירות והירקות.

במאמר אחרון פרסמתי מתכון מדהים ופשוט למרשמלו וג'לי צבעוני ובמאמר שקודם לכן  מתכון למרציפן ביתי 

הצבעים שאליהם התכוונתי הינם צבעים טבעיים.
כאלו שמכינים לבד בבית. טוב, לא בדיוק לבד, הכי כיף לשתף את הילדים ולהכין יחד.

בוחרים ירק או פרי עם הצבע שאנחנו רוצים, טוחנים עם מעט מים ומסננים במסננת, ויש לנו מיץ צבעוני שאפשר להכין איתו ג'לי, מרשמלו וכו'.
מיץ תפוזים כתום, מיץ דובדבנים או רימונים אדום, מיץ קייווי-אגס ירוק ואפילו לימונדה צהובה.

אם רוצים צבע מרוכז יותר, לקישוט קרם של עוגות או למתכון של המרציפן, מעבירים לסיר ומחממים עד שהנוזלים מצטמצמים.
נשארת משחה צבעונית – זהו, יש לנו צבע מאכל.

עם הכרוב הסגול אפשר ליצור קסמים.
מבשלים אותו במים, ויש לנו צבע סגול מקסים.
אם נוסיף למים הסגולים מעט אבקת סודה (בסיס) – המים יהפכו לכחולים, כמו הים והשמים.
אם נוסיף למים הסגולים מעט מיץ לימון (חומצה) – המים יהפכו לוורודים, כמו שמלת השבת של נועה שלי.
 

דרך נוספת להכין צבעים היא להשתמש בשמן ובתבלינים.
מערבבים רבע כוס שמן עם 2 כפיות של תבלין צבעוני:
אדום – פפריקה
סגול - סומק
כתום – מיקס של פפריקה וכורכום
צהוב – כורכום
ירוק – אבקת ספירולינה
חום – אבקת קינמון

מחממים במיקרוגל לדקה, מערבבים, והצבע מוכן.

בואו נסכם מה היה לנו בינתיים:

• למה חשוב לשים לב כשעושים קניות בסופר, כיצד בוחנים את רשימת הרכיבים, היצמדות למזון ממקורו.
• מהן פחמימות, מדוע חשובה פת שחרית, מתכונים בריאים וקלים לפת שחרית ולכריך של 10:00.
• מהם חלבונים, מה ההבדל בין חלבון מהחי לחלבון מהצומח, כמה מתכונים צמחוניים בריאים לארוחת צהריים.
• מה ההבדל בין שמן לשומן, מהו שומן טוב וכמה מתכונים כיפים מפירות ואגוזים לנשנושי ארבע.

עכשיו כשאנחנו לומדים על החשיבות של הצבעים שבטבע, בעז"ה נמשיך במאמר הבא לדון בנושא, וניתן גם כמה רעיונות למתכונים מזינים וצבעוניים לארוחת ערב.

אז עד אז המון בריאות,
חן טובי