מגזין

צבי יחזקאלי בראיון אישי ומפתיע

על החיפוש המתמיד אחר משמעות, החיים שבין איש משפחה שומר מצוות לאיש טלוויזיה, ההתבודדות היומית ביער שמאחורי האולפן, חמשת הילדים שמעולם לא חלם שיהיו לו, המצווה שהכי קשה לו לקיים, הפחד מגאווה וההיכרות עם אשתו בשידוך. צבי יחזקאלי פותח את כל הקלפים

שתף במייל
| כ"ד שבט התשע"ח |
צבי יחזקאלי (צילום: פלאש 90)
whatsapp
אא

עבור רבים מאיתנו, חייו של איש הטלוויזיה צבי יחזקאלי, נראים תמיד כמשהו שנע על קו תפר עדין, שבין העולם הכללי לעולם התורני, בין חיי תורה ומצוות לעיסוק בתקשורת וטלוויזיה, בין החברה הישראלית לחברה הערבית, ובין היותו איש משפחה מסור - למי שמטפח לצידה גם קריירה ענפה כבר לא מעט שנים.

יחזקאלי, המשמש ככתב לענייני ערבים ותיק בערוץ 10, עובר בשנים האחרונות שינוי מהותי בחייו, מאז שהפך לאדם שומר מצוות. בראיון שהתפרסם בעיתון 'ישראל היום', סיפק בין היתר מענה לשאלות מסוג זה, וסיפר בגילוי לב על תהליך ההתקרבות האישי שלו ליהדות.

את נקודת המפנה בחייו, תיאר כמה שהתרחש לפני כ-12 שנים, עם סיום מלחמת לבנון השנייה. אז החליט לעצור הכל – ולנסוע לחופשה של חמישה שבועות בהודו, עם אתנחתא קלה גם באומן. "באומן נקלעתי לקבלת שבת בבית יהודי, ופתאום הדתיים נראו לי כל כך יפים, עם מלא אור. ואמרתי לעצמי שאלו החיים שאני רוצה לעצמי. זו הפעם הראשונה בחיים שבה הרגשתי שיש גבולות נכונים לבית שאני רוצה שיהיה לי ולילדים שיהיו לי. לא רציתי שהילדים יגדלו למציאות של טלוויזיה, בלי ערכים. מאוד אהבתי לחיות בחיים האלה שחייתי, אבל גם לא רציתי שזה מה שהילדים שלי יקבלו".

עם שובו לארץ, הודיע יחזקאלי כי הוא מפסיק לעבוד בשבתות, וקצת אחר כך הצהיר גם על היותו שומר נגיעה, כשבמקביל החל לחפש מועמדת לקשר רציני, שיוביל להקמת בית יהודי כשר. בחלוף הזמן, פגש בסיפור היכרות פלאי לחלוטין את מי שהיום היא אשתו, מיטל כהן (39), שהחלה אף היא באותה תקופה בתהליך התקרבות ועסקה בתחום הפרסום. "מיטל היתה על סף חתונה וביטלה כי היא רצתה להתחזק, וכשאמא שלה ראתה אותי בטלוויזיה היא אמרה לה, 'זה יהיה החתן שלך'. כמה זמן אחר היא הגיעה אליי דרך חברה משותפת ואמרתי, 'רק אם היא בעניין של תשובה אמתית'. ואז נפגשנו באחד משיעורי התורה והתחלנו לדבר, ומשם התקדמנו". כחצי שנה מאוחר יותר נישאו, והיום הם מתגוררים בגוש עציון עם חמשת ילדיהם: הלליה (8), נהוראי (6), מלאכי דוד (4 וחצי), יוסף אור (3) ולבונה חנה (שנה).

יחזקאלי נזכר גם בעבר שלו, עוד לפני היותו איש משפחה מסור, והחיפוש שלו גם קודם לכן אחר זוגיות אמיתית כל השנים, כחוסר שהתמלא באמת – רק כשומר מצוות. "חייתי אז חיים מאוד קיצוניים ללא גבולות וללא ערכים", תיאר. "כשהיו שואלים אותי איפה הגבול שלי, הייתי אומר שאני עדיין מחפש אותו... חייתי חיי רווק מואצים, אבל היה לי חלל עצמי עצום שלא קיבל מילוי. בגיל 36 הייתי הולך לישון לבד ושואל את עצמי אם זו מטרת האדם, להישאר כל הזמן לבד. עוד מסיבה ועוד מסיבה ועוד מערכת יחסים, ומה בסוף? לאן הולך הסיפור הזה? כלפי חוץ הייתי אומר שאני לא רוצה להתחתן, אבל מאוד רציתי אהבה. פשוט חסמתי את עצמי מלפתוח את הלב".

כאיש משפחה בהווה, נשאל יחזקאלי כיצד הוא מציג בפני ילדיו את תחום עיסוקו, כמי שאמנם אינו מכניס טלוויזיה הביתה – אבל מופיע בה תדיר. "כשפרשת השבוע היתה פרשת המרגלים, 'בשלח', מישהו אמר לבן שלי שאבא שלו הוא מרגל", הוא צוחק. "הילדים באים איתי לפעמים לערוץ, והם יודעים שאני עובד במכשיר כזה שדולק אצל סבא וסבתא לפעמים. הם גם קצת מבולבלים, כי זה שילוב מיוחד. בכל מקרה זה לא משהו שמבאס אותם".

בתוך כך, נשאל כיצד הוא מצליח לחיות בשלום עם השילוב שבין תחום עיסוקו - להיותו אדם שומר מצוות. "אני לא איש בידור, אני נגד התכנים שיש בטלוויזיה, ואני לא צורך את זה", תיאר. "אבל אני מרגיש שיש לי שליחות ואני מאיר בתוך החושך את האור המיוחד שלי. אני מביא מטען משלי לצופים שיבינו את המציאות שהם חיים בה, וזה מה שמחזיק אותי שם".

בהמשך, תיאר גם את התהליך שעבר, שהתבטא רבות גם בסממנים הדתיים החיצוניים, שבאו לידי ביטוי על המסך. "היו שנים שבהן שידרתי בלי כיפה. הייתי בטוח שאם אשים כיפה איראה כמו עסקן מש"ס, אז הייתי מוריד אותה בכניסה לאולפן. אבל בשלב מסוים החלטתי שהחלק הרוחני בחיי חייב לבוא לידי ביטוי בחוץ. את הזקן גידלתי בפעם הראשונה בצילומי 'אללה אסלאם' (סדרה שהוביל ב-2012) וחשבתי שאם הוא כבר יצא, אז אני לא מחזיר אותו לאפסנאות. במסגרת אחת הדמויות שאליהן התחזיתי בסדרה החדשה, אמרו לי שצריכים לשנות את המבנה של הפנים והוחלט לשנות את הצורה ואת הגודל שלו. כשחזרתי לערוץ הורדתי טיפה ונשארתי ככה, ומבחינתי אני בתחום הסבבה. תשאל אפילו את אשתי, היא אומרת שאני נראה פי כמה יותר טוב עם זקן... אבל בוא נחמיר בדברים פנימיים, ולא החוצה".

 

שמירת נגיעה בתעשיית הטלוויזיה

יחזקאלי בחר גם להתייחס להשפעה של חזרתו בתשובה – על הקריירה שלו, וציין כי הוא חש עליה בביקורתיות כלפיו מצד מבקרים. "כשאתה דוס, קל יותר להגיד שאתה מפחיד. אני מאמין שאם לא הייתי דתי, בטח היו יותר סלחנים".

עוד נשאל, בנוגע לצורה שבה הוא מתמודד עם שמירת נגיעה בתחום עיסוקו, ויחזקאלי תיאר כי הוא "מסרב ומתנצל, אין ברירה. כל מי שמזמין הרצאה שלי, אומרים לו מראש שאני לא לוחץ ידיים לנשים. אני אומר להן, 'אני מה זה מצטער, אבל התחייבתי ביום החתונה שלי עם אשתי שאין יותר נגיעות בנשים'. ואתה יודע מה הן עונות לי? 'הלוואי שבעלי היה מקבל על עצמו דבר כזה'".

ואפרופו שמירת נגיעה, אי אפשר היה שלא להתעניין על דעתו בנוגע למהלך של יונתן רזאל, שהחליט לאחרונה לכסות את עיניו כשהופיע מול נשים, וגרר לא מעט תגובות שונות . "מצד אחד, אני מבין אותו לגמרי. גם אני שומר עיניים, וכל מבט לא נכון בא על חשבון האישה שלי והנשמה שלי. אבל כל דבר יש את האיך ואת המה, ואני יכול להבין גם למה זה נראה מוזר. בכלל, יש קושי גדול להסביר בתקשורת תהליך רוחני, כי תמיד תהליך פנימי ייראה כמחורפן. גם לשמור שבת נראה לאנשים מעוות. אבל אתה יודע מה הכי יפה בזה? ששיח שמירת העיניים עלה לכותרות".

כמו כן, נשאל לדעתו לגבי עבודות ברכבת הקלה בשבת, והצהיר בצורה ברורה כי הוא מאמין גדול בכבוד השבת. "בחירה היא פונקציה של הבנת המציאות", הסביר, "ואם אתה מבין שיש מציאות רוחנית, שיש הקב"ה, שיש שבת קדושה, אתה לא תעז לעבוד בשבת. כלומר, אני בעד שכולם יטעמו מה זו שבת ורק אז יחליטו. מי שלא יודע מה זו שבת, לא יכול להיות נגד השבת".

ואם אתם סקרנים לדעת – הרי שלדברי יחזקאלי, כיום הוא ממש לא מתגעגע לחיים שלו בעבר. "החלפתי חיים", תיאר. "אם אני כן מתגעגע למשהו, זה לדברים קטנים, כמו לקלילות שבה אתה עולה לאוטו וקופץ לאן שבא לך. אני מתגעגע להפקרות של הזמן. כשאתה עובד אלוקים, תמיד יש עניין לעשות. לעשות חסד, אולי עוד נתינה".

וכמו רבים מבעלי התשובה – במהלך הראיון מבקש גם יחזקאלי שלא לקטלג אותו לזרם דתי מסוים. "אם תנסה למצוא סימנים דרך הלבוש שלי, לא תמצא כלום", הוא אומר. "אני לא נראה כמו דתי לאומי, אבל אני גר באזור של דתיים לאומיים ואוהב את הקהילה הזאת. אני יכול להיראות רוחניק, בלבוש קצת ש"סניק, אבל הבלורית פחות מתאימה ואני עם כיפה שחורה אבל היא סרוגה. אין לי זהות, אני סוג של פליט".

למרות זאת, לא חסך בתיאורים על הקשר ההדוק שהוא חש דווקא כלפי רבי נחמן מברסלב. "אני לא מחסידות ברסלב, אבל אני מקיים את העצות של רבי נחמן – להתבודד, לא לאכול בצל, לטבול במקווה, להיות בשמחה, לדעת שהכל לטובה. הוא הצדיק שנתן לי עצות נפלאות לחיים. בשום שלב בחיי לא ראיתי את עצמי אבא לחמישה ילדים עובדי השם, בבית שיש בו גבולות, שיש כח עליון. הייתי עומד עם האופנוע ברמזור ורואה משפחה של דוסים עם חמישה-שישה ילדים ואומר לעצמי, כזה דבר בחיים לא יהיה לי, חד-משמעית. והיום אני עם ילדים שנותנים כאפות אחד לשני, נזלת על הכסא, ואני שם. לא האמנתי. נכון שזה הרצון שלי, אבל את הדרך הזו פתח לי רבי נחמן".

עוד חשף יחזקאלי, כי בכל יום, עם סיום שידור המהדורה המרכזית, הוא מסיר את האיפור, עוזב את האולפנים, והולך הישר לאחד היערות באזור, על מנת להתבודד. "פק"ל קפה, טלפון במצב טיסה, עושה 'פולו מי' לחזי (סימנטוב, כתב הערבים של החברה), ובמשך שעה אני מדבר עם השם", הוא מתאר. "אני מספר לו מה היה לי במהלך היום במשך שעה, וזה מחייה אותי מאוד. אני לא יודע אם הייתי בנאדם דתי בלי לדבר בכל יום עם השם.

"השיחה שלנו יכולה להתחיל בתודה, בכעס, בשאלה, בהרהור, בלספר את המצב, לשיר שיר, לקפוץ, לצרוח, לזרוק אבנים או לרקוד. אתמול למשל דיברתי איתו בעיקר על הסדרה שתעלה, ושאני מתחיל להילחץ ממנה. להילחץ מהאגו, וגם מהמחמאות שאני אקבל. אני צריך כל הזמן להזכיר לעצמי שזה לא אני. שאני רק שליח, גם אם מוחאים לי כפיים בסוף. לא להאמין לשקר הזה שאני עשיתי פה משהו יוצא דופן. כי השם גם היה יכול להחליט שתופסים אותי במסגד הראשון, ולא היינו יושבים פה היום ומדברים. כשמוחאים כפיים זה מצוין, אבל אל תאמין שאתה איזה כוכב... אני הכי צריך להיזהר מגאווה. זה המכשול שלי, וזה היצר הרע שלי... כי אתה אותו צבי שחוזר הביתה, מחליף חיתול, עובד את השם, וצריך לשאת את אשתו, להקשיב לאשתו ולהפוך אותה לבת מלך".

הידברות שופס

האדם במעגל השנה - הרב זמיר כהן

89לרכישה

מוצרים נוספים

ערכת משחקי חנוכה לילדים

חנוכייה עם בית זכוכית כריות כסף וזהב

סט מהודר מקריסטל לשבת קודש

ילקוט יוסף - חנוכה

שולחן מהודר להנחת חנוכייה

אלי לומד על החגים - חנוכה

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה