אמונה וביטחון

עבדו את ה’ בשמחה: כיצד מיישמים מצוה זו?

חובה להיות בשמחה - כיצד ניתן ליישם מצוה זו? ומה הסיבה שקשה לנו לשמוח בעבודת השם?

| ל' סיון התשע"ח |
(צילום: shutterstock)
אא

יֶשְׁנָהּ מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, וְכַנֶּאֱמַר (תהלים ק, ב): "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה", וְעוֹד נֶאֱמַר (שם קמט, ב): "יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם", וְעוֹד נֶאֱמַר (דברים כח, מז): "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּשִׂמְחָה", וְעוֹד בַּהֲלָכָה נִזְכָּר: "מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה". מַשְׁמָע שֶׁכָּל הַשָּׁנָה יֵשׁ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, וְרַק בַּאֲדָר יֵשׁ לְהַרְבּוֹת.

וְהִנֵּה יֵשׁ לִשְׁאֹל, הֵיאַךְ נִצְטַוִּינוּ לַעֲבֹד אֶת ה' בְּשִׂמְחָה, וְהֵיאַךְ יִתָּכֵן לְיַשֵּׂם מִצְוָה, וַהֲלֹא בְּדֶרֶךְ כְּלָל קָשֶׁה לִבְנֵי אָדָם לִשְׂמֹחַ שִׂמְחָה אֲמִתִּית בַּעֲבוֹדַת ה', וּבְיוֹתֵר בְּמַצָּבִים שֶׁלֹּא יִתָּכֵן בָּהֶם שִׂמְחָה, כְּגוֹן בִּזְמַנִּים שֶׁנָּתוּן בָּהֶם הָאָדָם לְמִדַּת הַדִּין וְהָעֳנָשִׁים וְהַגְּזֵרוֹת חוֹבְטִים בּוֹ, אוֹ בִּזְמַן שֶׁנִּכְשָׁל הָאָדָם בְּחֵטְא חָמוּר וְכַיּוֹצֵא, וְהֵיאַךְ יִתָּכֵן לִהְיוֹת אָז בְּשִׂמְחָה?

הַתְּשׁוּבָה: "אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה'!!!" (מלאכי א, ב).

לוּ הָיִינוּ מַכִּירִים בָּ"אַבָּהוּת" שֶׁל הַבּוֹרֵא שֶׁכֻּלָּהּ אוֹמֶרֶת אַהֲבָה, אַהֲבָה לְלֹא גְּבוּלוֹת, אַהֲבָה שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְּשׁוּם דָּבָר: "אָהַבְתִּי אֶתְכֶם...", "אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ, חֶמְלָה גְּדוֹלָה וִיתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ...", "טוֹב ה' לַכֹּל [לָרָעִים וְלַטּוֹבִים] וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו..." (תהלים קמה, ט), לֹא הָיִינוּ עֲצֵבִים, נְפוּלִים וּמְיֹאָשִׁים בְּשׁוּם מַצָּב. יְדִיעָה זוֹ הָיְתָה מְחַיָּה אוֹתָנוּ תָּמִיד. יֵשׁ לָנוּ אָב, אִכְפַּת לוֹ מֵאִתָּנוּ... מַעֲנִישׁ הוּא, אוּלָם בַּחֲרָדָה וּבִדְאָגָה לְבַל נֹאבַד. הַכֹּל מִתּוֹךְ אַהֲבָה וּלְתַכְלִית טוֹבָה נִצְחִית.

וּבִכְלָל, הַסִּבָּה שֶׁעֲבוֹדַת ה' שֶׁלָּנוּ לֹא נַעֲשֵׂית בְּשִׂמְחָה, זֶה מֵאוֹתָהּ סִבָּה: אָנוּ לֹא מַאֲמִינִים שֶׁיֵּשׁ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כָּל כָּךְ שִׂמְחָה מֵאִתָּנוּ וְכִי הוּא מֵפִיק רָצוֹן מֵאִתָּנוּ. רוֹאִים אָנוּ אֶת עַצְמֵנוּ כִּ"מְשַׁלְּמֵי מִסִּים", כַּעֲבָדִים הַחַיָּבִים לַעֲשׂוֹת פְּקֻדַּת מַלְכָּם בְּעַל כָּרְחָם. אֵינֶנּוּ חָשִׁים תְּחוּשַׁת אַבָּהוּת כְּלַפֵּי הַבּוֹרֵא. כִּי לוּ הָיִינוּ מְחַדְּדִים תְּחוּשָׁה זוֹ, הָיִינוּ מַאֲמִינִים שֶׁאִכְפַּת לוֹ מֵהַצְלָחָתֵנוּ וְשָׂמֵחַ הוּא לִמְאֹד מִכָּל תְּפִלָּה, מִצְוָה, לִמּוּד תּוֹרָה שֶׁלָּנוּ, וּכְמוֹ בֵּן שֶׁמֵּבִיא צִיּוּן טוֹב בְּמִבְחָן וּמַרְאֶה זֹאת לְאָבִיו- כַּמָּה אָבִיו שָׂמֵחַ.

וְלָכֵן עֲבוֹדַת ה' כְּבֵדָה עָלֵינוּ וּכְמַשָּׂא וְעֹל נֶחֱשֶׁבֶת אֶצְלֵנוּ, וּבִפְרָט כַּאֲשֶׁר עֲבוֹדַת ה' שֶׁלָּנוּ מְלֻוֵּית בִּירִידוֹת וַעֲלִיּוֹת, שֶׁאָז תְּחוּשָׁתֵנוּ שֶׁכְּאִלּוּ וְהַבּוֹרֵא מְיֹאָשׁ מֵאִתָּנוּ וְרוֹאֶה בָּנוּ כַּעֲבָדִים לֹא מֻצְלָחִים וְלֹא רְצוּיִים, וְאִלּוּ הָיִינוּ חָשִׁים בֶּאֱמֶת אֶת תְּחוּשַׁת הָאַבָּהוּת שֶׁל הַבּוֹרֵא כְּלַפֵּינוּ וְהָיִינוּ יוֹדְעִים הֵיטֵב לְהִתְכַּבֵּד בִּמְכֻבָּדוּת שֶׁל "בָּנִים", הָיְתָה לָנוּ תָּמִיד אֶת הַשִּׂמְחָה וְהַפָּנִים לָשׁוּב לַבּוֹרֵא בְּכָל עֵת, וּבְכָל מַצָּב שֶׁאָנוּ בּוֹ לֹא הָיִינוּ נוֹהֲגִים בַּעֲנָוָה שֶׁל שֶׁקֶר וּבִתְחוּשַׁת 'מִי אֲנִי וּמָה אֲנִי שֶׁיִּשְׁמַע ה' אֶת קוֹלִי...' 'מִי אֲנִי שֶׁיַּחְפֹּץ ה' בַּעֲבוֹדָתִי...'

 

יְדִיעַת הָאַבָּהוּת מְרוֹמֶמֶת וּמַצִּילָה מִן הַחֵטְא

וּמֵעִנְיָן לְעִנְיָן חָשׁוּב מְאֹד: בְּכָךְ שֶׁאֵין אָנוּ חָשִׁים אֶת עַצְמֵינוּ כְּבָנִים - בְּנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, זֶה עַצְמוֹ מֵבִיא אוֹתָנוּ לְמַעֲשִׂים שְׁפָלִים. אָדָם שֶׁחָשׁ עַצְמוֹ שָׁפָל, מַרְשֶׁה לְעַצְמוֹ לְהִתְחַבֵּר לַחֲבֵרִים וּלְמַעֲשִׂים שְׁפָלִים, וְאִלּוּ זֶה הֶחָשׁ מְכֻבָּדוּת וְיוֹדֵעַ אֶת מַעֲמָדוֹ בֶּאֱמֶת, שׁוֹמֵר עַל יַצִּיבוּתוֹ לְבִלְתִּי הִתְלַכְלֵךְ בְּלִכְלוּךְ הַשְּׁפָלִים.

לוּ הָיִינוּ מְחַדְּדִים לְעַצְמֵינוּ שֶׁאָנוּ לֹא רַק עֲבָדִים, אֶלָּא גַּם בָּנִים, וְכִלְשׁוֹן הַגְּמָרָא: "כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים"- הָיִינוּ בּוֹחֲלִים וְנִגְעָלִים מִגֹּעַל שִׁפְלוּתָם שֶׁל דַּרְכֵי הַגּוֹיִם, וּלְפָחוֹת הָיִינוּ מִתְבַּיְּשִׁים וְנִרְתָּעִים מִלִּפֹּל לְשִׁפְלוּת וְחֵטְא, וּכְמוֹ שֶׁכֵּן רוֹאִים בְּחוּשׁ שֶׁבְּנֵי אָדָם מְכֻבָּדִים נִמְנָעִים מִלִּנְהֹג בְּמִנְהֲגֵי פְּשׁוּטֵי הָעָם, וְאַף שֶׁבִּרְצוֹנָם וְחִשְׁקָם לַעֲשׂוֹת כְּמוֹתָם- יִמָּנְעוּ בְּנָקֵל מִכֹּחַ תְּחוּשַׁת מְכֻבָּדוּתָם. 

המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרי הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן

הנקראים ביותר
הידברות שופס

כסא האושפיזין המפואר - לבן קרם

250 ש"חלרכישה

מוצרים נוספים

כסא האושפיזין המפואר - בורדו

ולבקר בהיכלו - ימים נוראים

חובות הלבבות עם פירוש "לב טוב"

בחסדך בטחתי - הרב יגאל כהן

מעבר לסגולה - הרב אליהו עמר

כסא האושפיזין המפואר - כחול רויאל

לכל המוצרים