ארה"ב: אם גילתה את העונש שקיבלה בתה בת השמונה בבית הספר, והזדעזעה

לכל מוסד חינוכי יש את שיטות הענישה שלו, ולרוב הן מקובלות ולא מעוררות זעם בקרב ההורים. אבל לעתים, כמו במקרה שלפנינו - השיטות הללו, כך נדמה, קצת מאבדות את הטעם הטוב. אנחנו נוטים לייחס למסגרת החינוכית את הכבוד המגיע לה, גם כאשר זה מגיע לשיטות ענישה אולם זה בדיוק מה שקוני ריצ'רד - אם לבת שמונה בשם אלגרה, מבקשת למנוע. 

"נכון שכולנו כהורים לא רוצים לקבל שיחות טלפון שמודיעות לנו שהילד שלנו השתולל, התחצף או הפריע למהלך התקין של השיעור. אבל גם לשיטות ענישה יש וצריך להיות גבול, בטח כשמדובר בבעל נפש רכה כילדים", אומר קוני. 

כשקוני קיבלה את שיחת הטלפון ההיא מבית הספר, היא התמלאה בזעם על בתה שהתנהגה, כך נאמר לה, בצורה לא יפה. "הודיעו לי שהיא איימה על אחת התלמידות וזה לא החינוך שהקניתי לבתי, אז כעסתי שהיא קצת שכחה את הגבולות", מסבירה קוני. "אבל כשהגעתי לבית הספר כדי לאסוף את אלגרה, חשכו עיניי. אלגרה סיפרה לי בבכי היסטרי שהמורה שלה נעלה אותה בתוך תא עם סורגים שנראה כמו בית סוהר, והיא לא נרגעה במשך כמה שעות. 

"בשיחה עם בתי הבנתי שלא היא זו שתקפה ואיימה כי אם אותה ילדה אחרת, ולצערי המורים פשוט לא הקשיבו לה".

כשאלגרה סירבה ללכת לבית הספר במשך שלושה ימים רצוף בגלל הטראומה שחוותה - קוני הבינה שאין לה ברירה אלא להעביר את בתה לבית ספר אחר. 

כשנשאלה מדוע לא פנתה להנהלת בית הספר ומדוע לא ניסתה לשנות את פני הדברים, השיבה קוני כך: "ואיזו תועלת תצא לי מזה, כל עוד הילדה שלי לא שמחה במקום שגרם לה לטראומה כזו? אם הייתי חושבת שיש כאן בשביל מה להילחם, הייתי נלחמת. במקום זה אני מעדיפה להילחם למען בתי, ולשים אותה במקום שידע להתמודד עם החסרונות שלה בדרך בוגרת, מקום שמכבד ילדים גם כשהם טועים ומתנהגים בצורה לא מקובלת".

ומה אתם חושבים על כך?

תרגום מאנגלית: שירה כהן