כמו צפרים עפות בשחקים

ולאחר מכן נושקות לעלים -

היו מחשבותייך.

כמו צרורות בסרט יפהפה

אגודות כוורדים מבושמים -

הן מילותייך.

כמו קטיפה רכה מלטפת 

נצמדת לפשטות ולאמת -

זוהי כתיבתך. 

חני נשמה ,

קומי, אספי 

עלי נשורת מאדמה רטובה.

כי אותה לחלחנו בדמעותינו

לקטי אותיות מקירות ליבנו

כי לא פסקנו ממלמולי תפילה...

הניחי אותן לפני כסא הכבוד

והתחנני לאלוקים

שיחיש גאולתנו, 

 ויאמר די 

לנהי ומספד

ברחובותינו. 

תהא נשמתך צרורה בצרור החיים.