אבא, לפעמים אני מבינה בדרך הקשה

מכתב שלעולם לא יישלח אך מילותיו יהדהדו אליך מנשמתי כל עוד היא בגופי, בורא עולם.

אני אוהבת אותך, אבא אוהב וטוב. תודה שהוצאת אותי ממקום שלא בשבילי. תודה שנתת לי עוד חיבוק, גם אם בעיני בשר ודם זה שוב לא נראה ככה. אני לפעמים מבינה בדרך הקשה. אני יודעת. הלוואי שזה לא היה ככה, אבל בכל זאת, תודה שאתה מחבק אותי ומונע את הכאב הגדול יותר שיכול היה להיות לי. ואני מצטערת, בורא עולם, שנפלתי שוב ושוב לעצת היצר. אבל אני יודעת שאתה רואה כמה אני מנסה ומתאמצת. אף פעם לא התאמצתי ככה. ככל שאני מכירה אותך יותר, אני מתאמצת יותר. אני יודעת שאתה מרגיש את הכאב שלי. רק אתה יכול להרגיש את הכאב הזה. אתה מרגיש אותו בטוח אפילו יותר ממני, שחושי האנושיים כבר מדחיקים, מנסים להכהות, כדי להישאר בשפיות. כדי להיות מסוגלים לראות את האמת בין כל ההסתרה.

בבקשה, אבא, בבקשה אני מתחננת, תמשיך להחזיק אותי ויהי מה. אני הבת שלך, ורוצה את נוכחותך תמיד. אני יודעת שהכל לטובתי. אני יודעת שאין משהו אחר.

יש בי שמחה עמוקה, גם אם היא לא תמיד ניכרת. היא קיימת. אבא, אני פשוט אוהבת. אל תתייאש ממני.

אוהבת ממעמקי הנשמה,

הבת שלך

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.