ה’, זה קשה להרגיש שעומדים במקום

"החיים הם במה אחת גדולה. עוד מעט יכבו האורות, ותגמר כל ההצגה".

כותבת לך, אלוקים שלי, עוד כמה שורות. רוצה להגיד לך מה אני מרגישה. אך כל יום שעובר מרגיש לי שהחול תופס יותר ממד, והקודש מתפספס. לפעמים פשוט נמאס מהכול, היצר הרע לא רוצה להרפות ממני, ואין לי אם לא אליך לפנות. אני יודעת שהכול נגמר בסוף, גם הניסיון הזה, וזה רק מצב של חושך ועוד מעט ממש יידלק האור. אבל אבא, מה עושים בינתיים? איך לא נופלים למקומות שפשוט לא רוצים להיות בהם? רוצה לשאוף ממך כוחות לדרך, כי תש כוחי. רוצה שתחזק אותי מלמעלה. זה קשה להרגיש שעומדים במקום, זה קשה להרגיש שאין כ"כ תשובות לשאלות... אבא, תגאל אותי מכול הפיתויים והניסיונות... הנשמה כבר מרגישה רע, היא יודעת שהכול שקר ורק אתה אמת. מרגישה עייפות נפשית מכול הנסיעות של החיים. רוצה להגיע ליעד שלי... שארגיש במקום השלם, האמיתי. אני מנסה להעמיד פנים כלפי חוץ שהכול בסדר, מנסה לשדר חוזקה! אבל בעצם, ה', רק אתה יודע מה מתחולל עמוק בלב בפנים! כמה הרצונות והכוונות שלי אליך טובים. אבל זה לא מספיק! וזה קשה להרגיש ככה. אני הבת שלך, אני רוצה לשמח אותך, אז תן לי שאזכה לעשות לך נחת רוח גדול ולקדש את שמך. רק זו התפילה שלי.

לא מפסיקה לחשוב עליך לרגע! תהיה איתי.

ממני, בתך שאוהבת אותך אהבה אינסופית.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.