תזכרו, הוא ממילא מתבייש וסובל

יש אנשים רגישים יותר, ששמים לב לא רק למילים,

אלא גם למנגינה, למבט ולהבעת הפנים.

הם אולי קולטים אתכם בצורה מחודדת יותר מאדם רגיל, וכן, בגלל זה גם נפגעים יותר.

אני אחת מהם. מתמודדת בכל יום.

להילחם או לברוח?

לפעמים, אני מודה, כבר אין לי כוח.

יכול להיות שהבעיה היא בי,

אני רגישה מידי,

ואתם לא צריכים לשים יותר לב, להתחשב.

אך בבקשה, אם מישהו נופל, תנסו לא להסתובב.

תזכרו, הוא ממילא מתבייש וסובל.

אז בבקשה בשם כל הרגישים. אשמח אם תשימו לב. אתם יודעים הרי שלעג וביקורת הם דבר כואב.

לא כולם חזקים כמוכם, ומילים עוברות להם מאוזן לאוזן.

טון עוקצני ומבט לעגני נותנים משמעות למילים בכל אופן.

אז מאחורי המשפטים שאחריהם אומרים "מה כבר אמרתי" ו"אתה סתם נפגע מכל דבר", נשאר לי כאב שלא תמיד עבר.

קצת יותר רגישות וחיוך יכולים לעזור לי לקום היום, להילחם ולא לברוח.

בתקווה להבנה,

אחת עם חרדה חברתית (בעקבות ביקורת אינטנסיבית).

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.