הפציינט גילה אחרי עשר שנים: בעצם, אין לו אלצהיימר

אבחנה של אלצהיימר היא מכה קשה לכל מי שמקבל אותה – כמו גם בני משפחתו. במקרה של מייקל אלנבוג, סופר אמריקאי, זו היתה מכה קשה במיוחד. הוא היה בסך הכל בן 49, כשהרופא שלו הודיע לו שבעיות הזיכרון שלו נובעות מאלצהיימר, כמו גם מלקות הנקראת 'דמנטיה סמנטית' (דמנציה שמתבטאת בעיקר בקשיים מילוליים).

האבחנה של האלצהיימר, כמובן, היתה הקשה ביותר. מדובר במחלה כרונית שמדרדרת בעקביות עד המוות ומשפיעה על כל תפקודי הגוף. "הבנתי שניתן לי גזר דין מוות", כותב אלנבוג, "אין שום תרופה לאלצהיימר...החלטתי להפוך לפעיל למען חולי אלצהיימר ודמנציה". הוא גם נרשם לניסויים קליניים רבים כדי לשפר את התסמינים שלו, אבל ללא הועיל.

במשך השנים, אלנבוג שם לב שהוא סובל ממגוון תסמינים שלא מתאימים בדווקא לתיאור הקליני של אלצהיימר: קוצר רוח וכעסים, למשל. והוא התחיל לתהות האם ייתכן שקיבל דיאגנוזה שגויה. בסופו של דבר, עשר שנים אחרי שקיבל את האבחנה הראשונה, אלנבוג החליט לעבור בדיקה חדשה, שבדיוק אושרה על ידי מנהל התרופות האמריקאי. מדובר בסריקה שבודקת הצטברויות של בטא-עמילואיד במוח. אם אין הצטברויות כאלה, כמעט ברור שהאדם לא חולה באלצהיימר. אלנבוג החליט לשלם את 10,000 הדולרים ולעבור את הבדיקה.

התוצאות: במוח שלו לא נמצא שום סימן לאלצהיימר. "הרגשתי מזויף, אחרי שנים שאני מספר לכולם שיש לי אלצהיימר". הוא כמובן גם כעס על כל הזמן והאנרגיות שבזבז על ניסויים לטיפולים למחלה שבכלל אין לו. "למעשה אני גם קלקלתי את הניסויים, התרופות כוונו להתפטר ממצבורי בטא עמילואיד שלא היו במוח שלי בכלל!"

מה כן יש לו? נוירולוגים שבדקו אותו לאור הממצאים החדשים אמרו לו שכנראה יש לו רק קושי קוגניטיבי מתון, או דמנציה סמנטית. קשה לדעת במדויק. "אני אצטרך לחכות עד שהמדע יתקדם מספיק כדי לדעת בוודאות", אומר אלנבוג. "מי יודע, אולי אפילו אהיה חלק מהמונח החדש הבא. ואני רק מקווה שפירוש הדבר הוא שאין לי מחלה שהולכת ומתדרדרת ומובילה למוות".