העצמה לנשמה לפרשת שופטים: החזקתי כך ראיתי את עצמי כמרכז היקום

בעברי סברתי שגבולות הם מציאות מעיקה וכובלת, שיש להסיר מהדרך. לא הסכמתי לקבל סמכות או מרות מאחרים. נלחמתי בנחישות מול כל מה ומי שניסה להצר את צעדי. התבוססתי במאבקי כוחות מתישים ומורטי עצבים: "אתם לא תגידו לי מה לעשות!"... אני רוצה!"... "אין דבר כזה שאי אפשר!".

אני, שגדלתי למציאות ליברלית, מְרַצָּה ומאפשרת כ"כ, התקשיתי, עד עמקי נפשי, לקבל ולהכיל כל ניסיון לגרום לי להבין, בכוח או במוח, שאינני יכולה להתנהל איך ש"בא לי" או "לא בא לי". ראיתי עצמי כמרכז היקום, ומכיוון שכך, העולם שסביבי חייב בהכרח להתאים עצמו אלי ולצרכי. כמובן שבלקסיקון שלי היו אינסוף זכויות, כשמנגד, חובות נותרו מחוץ לתחום. שלל פרסומות וסלוגנים הקוראים: "למה לעבוד קשה כשאפשר לעשות לעצמך חיים קלים?", "טבעי שלא תשלוט בעצמך", "שאני אשפשף?!" וכדומה – היוו נר לרגלי.

בדרך לא דרך שרדתי את הילדות והנערות, ולאחר שמאסתי לחלוטין בחיי המותרות, זכיתי לחזור בתשובה, והתחתנתי. ומה אגיד ומה אומר... במילה אחת: אנדרלמוסיה!

לאחר שכבו האורות של זרקורי החופה המהממת, והפרפרים שבלב פרשו כנפיים ועפו, מצאתי עצמי במערכה חדשה, מול האחד עמו בחרתי לחלוק את חיי ולהקים משפחה. כל הציפיות לזוגיות של אהבה, אחווה, שלום ורעות, התרסקו והפכו לבליל דביק של מריבות ואכזבות. החלומות הוורודים פינו את מקומם לסיוט מתמשך, והקול הפנימי, שמהר מאוד הופך לרעש חיצוני, הכריז שוב ושוב: "אתה לא תגיד לי מה לעשות! שמעת?"... "לא מעניין אותי כלום! אני רוצה!", "אתה לא מבין אותי!", "אני רוצה להתגרש!". ומנגד: "אני לא מבין מה את רוצה!", "את משגעת אותי!", "נמאס לי כבר מכאב הראש שלך!", "רוצה להתגרש? לכי על זה!".

ובכן, החיים לימדו אותי שלחזור בתשובה אי שם במהלך החיים זה ממש לא מספיק, ושמטרתנו הינה להוציא מן הכוח אל הפועל את החוכמה, הבינה והדעת עימם שלח אותנו הקב"ה לעולם. וזאת, כדי שנְזַכֶּה עצמנו לחתור ולהשיג ענווה אמיתית, נתינה מעומקא דליבא, עין טובה, הצבת גבולות יציבים, פנימית וחיצונית, עבודת מידות אינסופית. כל התקדמות לעבר המטרה מחברת אותנו אל שפע אוצרות הטוב הקיימים בתוכנו ומסביבנו.

אני ואישי שיח' לקחנו את עצמנו בידיים, והחלטנו לצאת לדרך חדשה, בזכות כל הקשיים ולמרות כל המניעות. ואין רגע דל... אנחנו כל הזמן בדרך. 

כאמור, בפרשתנו, הקב"ה מצווה כל יהודי להציב שופטים ושוטרים, בתוכו ומחוצה לו, כדי שלא ימצא עצמו חי את חייו בנוסח המערב הפרוע. ואומר משלי: "יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח וְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה"... ויעשה כל שביכולתו ע"מ לנטרל את שלל התיאוריות המקולקלות אותן ספג במהלך חייו, כדי להתאהב ביגיעה, שמולידה הצלחה, אושר ואהבה. שבת שלום!

חגית אמאייב הנה יועצת בכירה מטעם מחלקת שלום בית בהידברות. לפניות למחלקה - 073-222-1310 או במייל shimonb@htv.co.il