עמיר בניון: "מוזיקאי שמשקיע בתורה, יכול לעשות דברים אדירים"

הזמר עמיר בניון מדבר על התפר שבין אמנות לתורה ומותח קו ברור תחת הטענה שאמנים מוכרחים להשקיע את כל הזמן שלהם באמנות, כדי להצליח בתחומם. "אלו שטויות, הבל הבלים, שקר ועבודה זרה", הוא אומר בראיון ל'ערוץ 7', וממהר להסביר את כוונתו: "מי שמתעסק כל הזמן באמנות כאילו הוא לומד תורה, הוא מבזבז את זמנו לריק ולשווא.

"מי שאמן, זה עניין של השראה וזה בא לו. אין מה ללמוד באמנות. מי שלא אמן, אין מה לפתח בו – גם אם ילמד אמנות כל החיים".

אולם אמן שמשלב לימוד תורה בתחום האמנות שלו, זה כבר עניין אחר לגמרי לדידו. "לימוד התורה מכניס עומקים לאמנות. אחרי שיעור חסידות או שיעור גמרא, לא דומה איך שאתה נכנס לכלי או איך שאתה ניגש לכל דבר אחר. בפועל, אפשר לקום, להתפלל, ללמוד תורה ככל שאדם חפץ, ובהמשך היום לנגן, להקליט ולהופיע".

בניון מסביר כי אם היה זוכה לבוא 'משם', דהיינו מעולם לימוד התורה, "הייתי זוכה לעשות בתחום המוזיקה דברים שמעולם לא נעשו. אמנם אין חדש תחת השמש, אבל מי שמשקיע בתורה והוא מוזיקאי – יכול לעשות דברים אדירים. אתה מגיע לבית הכנסת ושומע את הקריאה בתורה, את הטעמים – זו מוזיקה. הדברים הלכו תמיד ביחד, ואין סתירה. 'כתבו לכם את השירה הזאת'. אלא שבמרוצת שנות הגלות, נדחקה היצירה המוזיקלית מעולם בית המדרש, ולכן כל יוצר היה חייב לקחת איזה ארבע 'אוי-אוי-אוי', ולהוסיף להם פסוק מתהילים, והנה – יש לך שיר.

"אבל זו לא אמנות, זה לא עובר. תביא מעצמך את מה שאתה למדת. לכל אדם יש את היכולות שלו להביא את הרוח שהקב"ה נתן בו בכל מצב, ולא צריך לזה אישור מבני אדם. הגישה שרואה באמנות, יצירה ומוזיקה – כלים לבעוט במוסכמות ולפרוץ גדרות – אינה אלא הרס החיים של היוצר. יוצרים וירטואוזים שהשקיעו 8-9 שעות ביממה בנגינה, אינם באמת אמנים אלא יותר מתרגלי אחזקת המכונה – כדי שזו תנגן היטב. זו השקעה בחיצוניות של האמנות".