משפט שדה – איך תכפילי את הכנסותייך?

הכסף נקרא בשמו, כי אנשים נכספים אליו. ההחלטה מה לעשות איתו היא בידיך. במה את בוחרת?

"מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מוֹצִיא מַעְשְׂרוֹתָיו כָּרָאוּי וְהָיָה לוֹ שָׂדֶה אַחַת וְהָיְתָה עוֹשָׂה אֶלֶף מִדּוֹת וּמוֹצִיא מִמֶּנָּהּ מֵאָה מִדּוֹת לְמַעֲשֵׂר, וּמִן הַמּוֹתָר הָיָה מִתְפַּרְנֵס הוּא וּבְנֵי בֵיתוֹ,  כְּשֶׁנִּפְטַר מִן הָעוֹלָם, שָׁנָה רִאשׁוֹנָה, זָרַע אוֹתָהּ הַבֵּן. עָשְׂתָה אֶלֶף מִדּוֹת וְהוֹצִיא מִמֶּנָּה מֵאָה לְמַעֲשֵׂר. שָׁנָה שְׁנִיָה, פִּחֵת עֲשָׂרָה וּפִחֲתָה הִיא מֵאָה. וְכֵן שְׁלִישִׁית וְכֵן רְבִיעִית וְכֵן חֲמִישִׁית, עַד שֶׁעָמְדָה עַל מַעְשְׂרוֹתֶיהָ" (מדרש רבה).

קרני השמש מסנוורות את עיניך, ואת מצלילה עליהן בעזרת כפות ידיך. מול מבטך הממצמץ והמאושר מתפרש שטיח זהב הנע ברוח. שיבולי השדה שלך, הזהובים והצפופים, עומדים זקופים ויפים, מנופפים לך לשלום כמבטיחים עבורך את פרנסתך השנה. הגיעה העת שבה את קוצרת את יבולך ומקבלת שכר על עמלך הרב. באותם רגעים, נשמתך עומדת במבחן האמונה. שתי אפשרויות בפניך, לקחת את כל התבואה אל אסמייך ולחגוג על כל רווחיך, ולמחר הולכות ומצטמקות הכנסותייך, או לזכור מי באמת צימח את כל שפע הדגן שלפניך וידאג להכפיל את פרנסתך לשנה הבאה. על כן, בשמחה ובאהבה שולפות ידיך הענוגות עשרה אחוז מכלל גידולי השדה, ונותנות לעניי הארץ, כפי אשר ציווה אותך המשביע לכל חי רצון.

1. תעשרי ותתוגמלי. "וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ". שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה, שנאמר ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו, אמר הקב"ה תנו לו שכרו (רש"י).

כאשר מוצאים בשדה בהמה שנטרפה על ידי חיה כלשהי, כמובן שאין לאכול אותה אלא נותנים את בשרה לכלבים. הם לא נבחו ביציאת מצרים, ושכרם משולם להם בעקביות, במשך כל הדורות. את נותנת נתחים מרווחיך למעשרות, והקדוש ברוך הוא לא יקפח את שכרך.

2. תעשרי ותשמחי. "וְהַשְּׁבִיעִית תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ". בשמיטת קרקע יאכלו גם העניים שהעניים קודמים (ספורנו).

בשנת השמיטה לא עובדים את האדמה, ומפקירים אותה קודם כל לטובת העניים, שיוכלו לאכול ממנה הראשונים. שימי ליבך שהמעשרות מתוך הכנסותייך ילכו לשמח לב עניים, וישמח ליבך גם את.

3. תעשרי מהמיטב. "כִּי יַבְעֶר אִישׁ שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירוֹ וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם".  ואם בא לשלם לו קרקע דמי נזקו, ישלם לו ממיטב שדותיו, אם היה נזקו סלע, יתן לו שווה סלע מעידית שיש לו. למדך הכתוב, שהנזקין שמין להם בעידית (רש"י).

ברגע שאדם גרם נזק לשדה חבירו על ידי בהמתו, הוא חייב לשלם לו מהמיטב שבשדותיו. ואם במעשה נזק כך, על אחת כמה וכמה במעשה של תועלת. תני מעשרות מהמיטב ומהעידית שיש לך, וירעיפו על ראשך המיטב שבמיטב.

4. תעשרי בתודה. "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִיף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה". והנה באספו כל מעשיו מן השדה לתת בהם הודאה לאלוקים, שהוא שומר חוקות שמים ומוציא לחם מן הארץ להשביע נפש שוקקה ונפש רעבה מלא טוב (רמב"ן).

בתקופה בה את אוספת את כל פרי עמלך מן השדות, כולך מתמלאת בתחושת הודיה ענקית על השפע השמימי שנחת עליך. גם המעשרות מועברים על ידך בצלילי תודה על שזכית להיות מבין הנותנים. והלוואי שתזכי לכך תמיד.

יהי רצון שהזן את הכל יברך את לחמך ואת מימיך, יסיר מחלה מקרבך ואת מספר ימיך ימלא, ירחיב את גבולך וינחיל לך את הארץ.

המאמר נכתב לע"נ בת דודתי רבקה ג'ני סופיר ע"ה

יעל עט לוי היא סופרת, משוררת ומרצה. 8400398@gmail.com