האם אכילת זיתים גורמת לשכחה?

א. נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה (דְּבָרִים ד'): "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" כְּלוֹמַר, אָסוּר לָנוּ לִשְׁכֹּחַ אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, וְכָל הַמְּשַׁכֵּחַ דָּבָר מִתַּלְמוּדוֹ עוֹבֵר בְּלָאו זֶה. וְלָכֵן, צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהִזָּהֵר לֹא לֶאֱכוֹל מַאֲכָלִים שֶׁגּוֹרְמִים לְשִׁכְחָה.

ב. יֶשְׁנָם מַאֲכָלִים שֶׁהָרָגִיל לֶאֱכוֹל מֵהֶם הַרְבֵּה, עָלוּל לִשְׁכֹּחַ אֶת תַּלְמוּדוֹ. וְהֵם: פַּת שֶׁלֹּא נֶאֶפְתָה כָל צָרְכָּהּ, בָּשָׂר הַנֶּאֱכָל מִתּוֹךְ כַּף שֶׁבּוֹחֲשִׁים בָּהּ אֶת הַקְּדֵרָה, אֱגוֹזִים, זֵיתִים, לְבָבוֹת שֶׁל בְּהֵמָה אוֹ עוֹף, וְכֵן מַאֲכָל שֶׁאָכְלוּ מִמֶּנּוּ חָתוּל, כֶּלֶב אוֹ עַכְבָּר.

ג. לְגַבֵּי פַּת - יֵשׁ לְהוֹסִיף שֶׁיֵּשׁ סַכָּנָה לֶאֱכוֹל פַּת חַמָּה בְיוֹתֵר, וְיֵשׁ לְהַזְהִיר בְּעִקָּר אֶת הַיְּלָדִים שֶׁאוֹהֲבִים לֶאֱכוֹל אֶת הַלֶּחֶם מִיַּד כְּשֶׁיּוֹצֵא מֵהַתַּנּוּר.

ד. לְגַבֵּי זֵיתִים - לְכַתְּחִלָּה, אֵין לֶאֱכוֹל הַרְבֵּה זֵיתִים. אוּלָם, מִי שֶׁמְּאֹד אוֹהֵב זֵיתִים וְאוֹכֵל מֵהֶם הַרְבֵּה, מַה יַעֲשֶׂה? הַתַּקָּנָה הִיא: לַחְשׂב בְּעֵת אֲכִילָתוֹ אֶת הַמִּלִּים הַלָּלוּ (בְּמַחְשָׁבָה בִּלְבַד): אֵל, אֱלֹהִים, מצפץ וְכָךְ הַזֵּיתִים לֹא יִגְרְמוּ לְשִׁכְחָה. תַּקָּנָה נוֹסֶפֶת יֵשׁ: לִשְׁפּוֹךְ עֲלֵיהֶם שֶׁמֶן זַיִת.

ה. לְגַבֵּי מַאֲכָל שֶׁאָכְלוּ מִמֶּנּוּ חָתוּל, כֶּלֶב אוֹ עַכְבָּר - לְעִתִּים קוֹרֶה שֶׁמַּשְׁאִירִים בַּחַלּוֹן חֲתִיכַת בָּשָׂר אוֹ דָג לְהַפְשָׁרָה, וּבְלִי לָשִׂים לֵב, בָּא חָתוּל וְנוֹגֵס בַּבָּשָׂר אוֹ בַדָּג, בְּמִקְרֶה שֶׁל הֶפְסֵד כַּסְפִּי, יֵשׁ אֶפְשָׁרוּת לַחְתּוֹךְ אֶת הָאֵזוֹר שֶׁמִּמֶּנּוּ נָגַס, וְכָל הַשְּׁאָר יִהְיֶה מֻתָּר בָּאֲכִילָה.

ו. יֵשׁ מַחֲלוֹקֶת בַּפּוֹסְקִים הַאִם נָשִׁים צְרִיכוֹת לְהִזָּהֵר בְּכָל מָה שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, מֵאַחַר שֶׁאֵינָן חַיָּבוֹת בְּלִמּוּד תּוֹרָה אֵין עֲלֵיהֶם אִסּוּר שִׁכְחָה. יֵשׁ הַסּוֹבְרִים שֶׁגַּם הֵן חַיָּבוֹת, מֵאַחַר וְגַם לָהֶן יֵשׁ הֲלָכוֹת וְדִינִים שֶׁצְּרִיכוֹת לִלְמוֹד וְלִזְכֹּר, וְיֵשׁ שֶׁכָּתְבוּ שֶׁפְּטוּרוֹת מִכָּל זֶה. וְלַמַּסְקָנָה: הַמְּקִילָה - יֵשׁ לָהּ עַל מָה לִסְמֹךְ, וְהַמַּחְמִירָה - תָּבוֹא עָלֶיהָ בְּרָכָה.

  * * * 

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי טו', טו')

"כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד" (ג')

לְאַחַר חִפּוּשׂ מַעֲמִיק, נִמְצָא הַמִּסְכֵּן הַשְּׁלִישִׁי, הַסּוֹבֵל כָּל יְמֵי חַיָּיו לְלֹא רֶגַע אֶחָד שֶׁל מְנוּחָה, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר הַפָּסוּק שֶׁלָּנוּ: כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים. רוֹצִים לְהַכִּיר? בְּבַקָּשָׁה, כּוֹתֵב רַבֵּנוּ יוֹנָה כָּךְ: "עָנִי הוּא זֶה הַמִּתְאַוֶּה לְמָמוֹן הַרְבֵּה". וְנַסְבִּיר אֶת הַדְּבָרִים.

אִם נִשְׁאַל מִישֶׁהוּ "מָה הַהַגְדָּרָה שֶׁל עָנִי?" הוּא יַעֲנֶה: "אָדָם שֶׁאֵין לוֹ כֶּסֶף". יָפֶה, "וּמָה הַהַגְדָּרָה שֶׁל עָשִׁיר?" מִן הַסְּתָם הַתְּשׁוּבָה תִּהְיֶה: "אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה כֶּסֶף". אֶלָּא, שֶׁכָּאן יֵשׁ בְּעָיָה, לָמָּה?

אָדָם רָגִיל יָכוֹל לֶאֱכוֹל שְׁנֵי מְשׁוּלָשֵׁי פִּיצָה, מִי שֶׁאוֹהֵב מְאֹד פִּיצָה יָכוֹל לֶאֱכוֹל חֲצִי מַגָּשׁ, מִי שֶׁ"מֵת" עַל פִּיצָה יָכוֹל לֶאֱכוֹל מַגָּשׁ שָׁלֵם, אֲבָל בְּאֵיזֶשֶׁהוּ שָׁלָב הוּא מַגִּיעַ לְשֹׂבַע. לְעֻמַּת זֹאת בַּכֶּסֶף הַמַּצָּב אַחֶרֶת לְגַמְרֵי. אוֹמֵר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: "אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף", כְּלוֹמַר כַּמָּה שֶׁתִּתֵּן לָאָדָם כֶּסֶף הוּא תָּמִיד יִרְצֶה עוֹד וְעוֹד. וְלָכֵן, אָדָם שֶׁרָץ כָּל הַיּוֹם לְהַרְוִיחַ עוֹד וְעוֹד כֶּסֶף, הֲרֵי שֶׁבִּמְקוֹם לִהְיוֹת "שָׂבֵעַ" הוּא רַק מַרְגִּישׁ יוֹתֵר "רָעֵב" וְחָסֵר כְּמוֹ עָנִי, וְעָלָיו נֶאֱמַר: כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים.

לְעֻמָּתוֹ, אָדָם שֶׁשָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ בְּכָל מַצָּב, הֲרֵי שֶׁמְּמַלֵּאת אוֹתוֹ תְּחוּשַׁת שֹׂבַע, וְהוּא הוּא הֶעָשִׁיר הָאֲמִתִּי. וְעָלָיו נֶאֱמַר הֶמְשֵׁךְ הַפָּסוּק: וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד. כִּי הוּא תָמִיד חַי כְּמוֹ בְּתוֹךְ מִשְׁתֶּה.

פַּעַם נִגַּשׁ הֶחָפֵץ חַיִּים לְאִישׁ עָשִׁיר וְאָמַר לוֹ: "אוּלַי תַּקְדִּישׁ מִזְּמַנְךָ שָׁעָה בְּיוֹם לְלִמּוּד הַתּוֹרָה?" וְהֶעָשִׁיר עָנָה: "כְּבוֹד הָרַב, עִם כָּל הָרָצוֹן הַטּוֹב אֵין לִי אֲפִילוּ זְמַן לִנְשֹׁם!!", וְהָרַב הֵשִׁיב: "אִם כֵּן, מַצָּבְךָ בְּדִיּוּק כְּמוֹ שְׁכֵנְךָ הֶעָנִי, מֵאַחַר שֶׁגַּם לוֹ אֵין זְמַן לִנְשֹׁם מֵחֲמַת שֶׁזָּקוּק לֶאֱסֹף תְּרוּמוֹת, וּמַה מוֹעִיל לְךָ עוֹשְׁרֶךָ?!? אֵינְךָ אֶלָּא "עָנִי" מִסּוּג אַחֵר..." יְהוּדִים יְקָרִים, שִׂמְּחוּ בְּחֶלְקְכֶם וְהַקְדִּישׁוּ מִזְמַנְכֶם לַתּוֹרָה וְלַמִּצְווֹת שֶׁהֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ.