מה הדין בשום, בצל או ביצה קלופים שעבר עליהם הלילה?

א. הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת (נִדָּה יז'): אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי: חֲמִשָּׁה דְּבָרִים הֵם שֶׁהָעוֹשֶׂה אוֹתָם מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ וְדָמוֹ בְּרֹאשׁוֹ: וּשְׁלֹשָׁה מֵהֶם קְשׁוּרִים לְעִנְיְנֵי אֲכִילָה, וְאֵלּוּ הֵם: הָאֹכֵל שׁוּם קָלוּף, אוֹ בָצָל קָלוּף, אוֹ בֵיצָה קְלוּפָה שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶם הַלַּיְלָה. מַדּוּעַ? מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ רוּחַ רָעָה שֶׁשּׁוֹרָה עַל הַמַּאֲכָלִים הַלָּלוּ וְהָאֹכֵל אוֹתָם - מַזִּיק לְעַצְמוֹ.

ב. לִפְעָמִים קוֹרֶה שֶׁאָדָם שׁוֹבֵר בֵּיצָה כְּדֵי לְהָכִין חֲבִיתָה וּמִתְחָרֵט, אוֹ שֶׁקִּלֵּף בֵּיצָה קָשָׁה וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְאוֹכְלָה, יֵשׁ לָדַעַת, שֶׁאִם תִשָּׁאֵר כָּךְ כָּל הַלַּיְלָה, גַּם אִם תִּהְיֶה בַּמְּקָרֵר וּמְכֻסָּה בְּקֻפְסָא - אָסוּר לֶאֱכֹל אוֹתָהּ בַּבֹּקֶר. וְכֵן בָּצָל מְקֻלָּף וְשׁוּם מְקֻלָּף.

ג. כָּל הָאִסּוּר הוּא, רַק כַּאֲשֶׁר הַבֵּיצָה הַבָּצָל וְהַשּׁוּם מְקֻלָּפִים לְגַמְרֵי, אַךְ אִם נִשְׁאַר עֲלֵיהֶם מְעַט מִקְּלִפָּתָם - מֻתָּרִים.

ד. כְּמוֹ כֵן, הָאִסּוּר הוּא רַק כַּאֲשֶׁר הָיוּ בִּפְנֵי עַצְמָם, אֲבָל אִם הָיָה מְעֹרָב אִתָּם דָּבָר אַחֵר - מֻתָּרִים. וְלָכֵן, אִם עָשָׂה חֲבִיתָה עִם מְעַט שֶׁמֶן - מֻתָּר, אוֹ שֶׁשָּׂם בַּבֵּיצָה מְעַט מָיוֹנֶז, אוֹ מֶלַח. אוֹ שֶׁהַבָּצָל מְעֹרָב בְּסָלָט, אוֹ שֶׁשָּׂם עָלָיו מְעַט שֶׁמֶן אוֹ מֶלַח. בְּכָל מִקְרֶה שֶׁמַּשֶּׁהוּ מְעֹרָב יָחַד עִם הַבֵּיצָה, אוֹ עִם הַבָּצָל אוֹ עִם הַשּׁוּם - מֻתָּרִים.

ה. אִם טָעָה אוֹ שָׁכַח וְהִשְׁאִיר כַּמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל שׁוּם אוֹ בָּצָל קְלוּפִים כָּל הַלַּיְלָה וְיֵשׁ לוֹ הֶפְסֵד גָּדוֹל - יֵשׁ מִי שֶׁמֵּקֵל בַּדָּבָר לְאוֹכְלָם בְּדִיעֲבַד.

ו. שְׁאַר אֳכָלִים שֶׁהָיוּ גְּלוּיִים כָּל הַלַּיְלָה, כְּגוֹן: סִיר שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכוֹ אֹכֶל וְלֹא כִּסּוּ אוֹתוֹ בְּמִכְסֵה, צַלַּחַת עִם אֹכֶל, מְשֻׁלָּשׁ פִּיצָה, קֻפְסַת גְּבִינָה פְּתוּחָה מִחוּץ לַמְּקָרֵר וְכַדּוֹמֶה - מֻתָּר לֶאֱכֹל אוֹתָם, וְאֵין צָרִיךְ לְזוֹרְקָם. רַק יִתְבּוֹנֵן בָּהֶם הֵיטֵב שֶׁאֵין בָּהֶם חֲרָקִים וְכַדּוֹמֶה.

ז. לְגַבֵּי מַשְׁקִים מְגֻלִּים הַדִּין שׁוֹנֶה וְנִלְמַד עַל כָּךְ בְּעֶזְרַת ה' - מָחָר.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי טו', יג')

"לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים וּבְעַצְּבַת לֵב רוּחַ נְכֵאָה" (ג')

בִּשְׁנֵי הַפְּרָקִים הַקּוֹדְמִים לָמַדְנוּ שֶׁהַשִּׂמְחָה פּוֹתַחַת לָאָדָם אֶת שַׁעֲרֵי הַחַיִּים וְהַפַּרְנָסָה. אֶלָּא, שֶׁהַשְּׁאֵלָה זוֹעֶקֶת!! אֵיךְ אֶפְשָׁר לְצַוּוֹת אָדָם לִהְיוֹת שָׂמֵחַ? כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ שֶׁשִּׂמְחָה זֶה תּוֹצָאָה שֶׁל מַצָּב. כַּאֲשֶׁר טוֹב לָאָדָם הוּא שָׂמֵחַ וּכְשֶׁרַע לוֹ הוּא עָצוּב.. אִם כֵּן כֵּיצַד שַׁיָּךְ לְצַוּוֹת אָדָם לִשְׂמוֹחַ? מַה גַּם שֶׁהַנִּסָּיוֹן מַרְאֶה שֶׁכְּשֶׁאַתָּה אוֹמֵר לְמִישֶׁהוּ: "תִּהְיֶה שָׂמֵחַ" הוּא נִהְיָה יוֹתֵר עָצוּב.. אָז מָה עוֹשִׂים?

הָאֱמֶת, שֶׁשְּׁאֵלָה זוֹ נִשְׁאֶלֶת גַּם לְגַבֵּי צִוּוּיִים נוֹסָפִים. כְּגוֹן: לִבְכּוֹת בְּתִשְׁעָה בְּאָב, לִשְׂמוֹחַ בְּסֻכּוֹת, וְכֵן לְגַבֵּי מִצְוַת אַהֲבַת ה' וְכוּ'. אֵיךְ מַצְלִיחִים לִשְׁלוֹט עַל רְגָשׁוֹת? אוּלָם, הַתְּשׁוּבָה לְכָל זֶה הִיא הַמִּשְׁפָּט שֶׁמְּלַמֵּד אוֹתָנוּ בָּעַל סֵפֶר הַחִנּוּךְ (מִצְוָה טז'): "אַחֲרֵי הַפְּעֻלּוֹת נִמְשָׁכִים הַלְּבָבוֹת". כְּלָל זֶה הוּא נָכוֹן לְגַבֵּי כָּל תְּחוּמֵי הַחַיִּים. אָדָם שֶׁעוֹשֶׂה פְּעֻלָּה מְסֻיֶּמֶת בְּכָל יוֹם, גַּם אִם בַּהַתְחָלָה הוּא לֹא מַרְגִּישׁ חִבּוּר לְזֶה - בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא יַתְחִיל לֶאֱהֹב אֶת זֶה. כִּי זֶה חֹק בַּנֶּפֶשׁ: אַחֲרֵי הַפְּעֻלּוֹת נִמְשָׁכִים הַלְּבָבוֹת!! נִתָּן לִרְאוֹת אֶת זֶה גַּם בְּקֶשֶׁר לִקְרִיאַת "שֵׁם" שֶׁל יֶלֶד. לִפְעָמִים הוֹרִים מִתְלַבְּטִים מָה לִקְרֹא לַיֶּלֶד, הֵם מִסְתַּכְּלִים לוֹ בַּפָּנִים וְאוֹמְרִים שֵׁם מְסֻיָּם וְרוֹצִים לְהַרְגִּישׁ אִם זֶה "מִתְלַבֵּשׁ" עָלָיו.. לִפְעָמִים זֶה הוֹלֵךְ, אֲבָל לִפְעָמִים לֹא. וּלְמַעֲשֶׂה צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ לִבְחֹר שֵׁם טוֹב וְחִיּוּבִי, וּכְשֶׁיַּתְחִילוּ לִקְרֹא לוֹ בַּשֵּׁם הַזֶּה מִיּוֹם לְיוֹם זֶה יוֹתֵר "יִתְלַבֵּשׁ" עָלָיו.. כִּי כָּךְ זֶה עוֹבֵד: אַחֲרֵי הַפְּעֻלּוֹת נִמְשָׁכִים הַלְּבָבוֹת!!

אַחֲרֵי שֶׁיּוֹדְעִים אֶת הַכְּלָל הַזֶּה הַפִּתְרוֹן הוּא פָּשׁוּט: אָדָם שֶׁיַּשְׁמִיעַ קוֹל שֶׁל בֶּכִי זֶה יִגְרֹם לוֹ לְהַגִּיעַ לִידֵי בְּכִיָּה. אָדָם, שֶׁיִּתְבּוֹנֵן עַל הָעוֹלָם וְיַחְשֹׁב עַל ה' שֶׁנּוֹתֵן לוֹ כָּל רֶגַע אֶת הַחַיִּים בְּמַתָּנָה הֲרֵי שֶׁהוּא יִתְמַלֵּא בְּאַהֲבָה כְּלַפָּיו, וְגַם בְּעִנְיַן הַשִּׂמְחָה - אָדָם שֶׁמֵּיטִיב אֶת פָּנָיו וּמְחַיֵּךְ אֲפִילוּ בְּאֹפֶן "מְעוּשֶׂה" הֲרֵי שֶׁזֶּה יַשְׁפִּיעַ גַּם עַל לִבּוֹ וְיַכְנִיס בּוֹ שִׂמְחָה. רוֹצִים לִרְאוֹת שֶׁזֶּה עוֹבֵד?.. תְּנוּ חִיּוּךְ!