באיזה יום כיפור בהיסטוריה לא צם אף אחד מעם ישראל?

כשחגג עם ישראל את חנוכת בית המקדש הראשון שבנה שלמה המלך, חלו שבעת ימי חנוכת המקדש בתשרי, ואחד מהם אף יצא ביום הכיפורים. ביום הכיפורים של אותה שנה, לפיכך, נמשכו חגיגות חנוכת המקדש כרגיל: הקורבנות הוקרבו, והעם אכל ושתה.

אומרת הגמרא: "אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן: אותה שנה לא עשו ישראל את יום הכפורים, והיו דואגים ואומרים: שמא נתחייבו שונאיהן של ישראל כלייה, יצתה בת קול ואמרה להם: כולכם מזומנין לחיי העולם הבא".

כלומר, עם ישראל דאגו שמא חטאו בכך שלא הסתפקו בהקרבת הקרבנות אלא גם חגגו במשתה ושמחה כבשאר ימי חנוכת המקדש, אבל בת הקול הרגיעה אותם שאין בידם כל חטא. ולמה באמת סברו שלמה המלך וחכמי הדור שאין צורך לצום באותה שנה? כנראה שמשום הקדושה הגדולה שהשיגו בחנוכת מקדש הקבע הראשון יכלו להגיע לעמידה בפני השם ומחילת עוונות גם בלא הצום. וכך מתוארת בדברי הימים ההתרוממות הרוחנית של חנוכת הבית:

"וכְכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל וְהָאֵשׁ יָרְדָה מֵהַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל הָעֹלָה וְהַזְּבָחִים וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַבָּיִת: וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לָבוֹא אֶל בֵּית ה' כִּי מָלֵא כְבוֹד ה' אֶת בֵּית ה': וְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רֹאִים בְּרֶדֶת הָאֵשׁ וּכְבוֹד ה' עַל הַבָּיִת וַיִּכְרְעוּ אַפַּיִם אַרְצָה עַל הָרִצְפָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ וְהוֹדוֹת לה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ"

על אף שעד היום היתה זו הפעם היחידה בהיסטוריה היהודית שבה לא התענו עם ישראל ביום הכיפורים, הזוהר הקדוש אומר שגם לעתיד לבוא יהיה כך. יום הכיפורים הוא אחד מהמועדים שיישארו גם אחרי ביאת המשיח, שכן נאמר עליו: "והיתה זאת לכם לחוקת עולם". אך הזוהר מוסיף: "פורים אתקריאת על שם יום-הכיפורים, דעתידין לאתענגא ביה ולשנויי ליה מעינוי לעונג" – פורים נקרא על שם יום הכיפורים, שכן עתידים להתענג בו ולשנות מעינוי לעונג.

הרב יצחק פנגר – ישבה לחינם 17 שנה בכלא, אבל התגובה שלה תפתיע אתכם: