מחקר חדש: רוב האנשים המקבלים תרופות נוגדות דיכאון – כלל אינם סובלים מדיכאון

זה אמנם נשמע אבסורדי מאין כמוהו, אבל מחקר אמריקאי חדש טוען בתוקף: רוב האנשים שסובלים מדיכאון לא מקבלים טיפול נגד דיכאון, בעוד רוב אלה שכן מקבלים טיפול נגד דיכאון – כלל אינם סובלים מדיכאון.

"בשנים האחרונות חלה עליה במספר המרשמים לתרופות נוגדות דיכאון", אומר פרופסור מארק אולפסון, פסיכיאטר מאוניברסיטת קולומביה וראש צוות המחקר שממצאיו התפרסמו בשבוע שעבר בכתב העת לרפואה פנימית JAMA . "בהקשר הזה, אנשים התחילו להניח שכמעט כל מי שסובל מדיכאון מקבל טיפול" אבל המחקר שהנחה אולפסון גילה שההפך הוא הנכון. החוקרים ניתחו שאלוני בריאות עליהם ענו 46,417 מבוגרים. 8.6 אחוזים מכלל הנשאלים ענו בצורה שרמזה לכך שהם סובלים מדיכאון, אבל רק 28.7 אחוזים מאלה שנראו מדוכאים קיבלו טיפול כלשהו כנגד דיכאון. ועל אף שבקרב בעלי הכנסה נמוכה דיכאון היה נפוץ יותר פי חמש, בעלי ההכנסה הגבוהה שסבלו מדיכאון נהנו מסיכוי משמעותי יותר לקבל טיפול.

כשבדקו החוקרים, לעומת זאת, את מצבם של כלל הנסקרים שדיווחו על קבלת טיפול נוגד דיכאון, הם גילו ממצא מעניין עוד יותר: רק 29.9 אחוזים מהאנשים שהצהירו שהם מקבלים טיפול נגד דיכאון הפגינו סימפטומים של דיכאון. נשים, במיוחד אלמנות וגרושות, היוו חלק משמעותי ממקבלי הטיפול נגד דיכאון – על אף שלא סבלו מדיכאון. גם כאלה שענו בצורה שרמזה על דיכאון, נראו כסובלים ברובם המכריע מדיכאון קל בלבד.

"הטיפול הנפוץ ביותר לדיכאון הוא תרופות נוגדות דיכאון, והנתונים מוכיחים שברוב המקרים הן ניתנות לאנשים שלא סובלים מדיכאון או סובלים מדיכאון קל", אומר אולפסון. "זו יכולה להיות בעיה, כי מחקרים כבר הוכיחו שתרופות נגד דיכאון לא יעילות יותר מפלצבו במקרים של דיכאון קל. אנשים עם דיכאון קל צריכים להיות מופנים תחילה לטיפולים אחרים – מטיפול פסיכולוגי ועד ספורט ויוגה".