חרקים בתבלינים ובקמח - מה עושים?

א. כִּמְעַט בְּכָל מַאֲכָל אָנוּ שָׂמִים תַּבְלִינִים, בְּלִי הַתַּבְלִינִים אֵין לַמַּאֲכָל טַעַם. אוּלָם, מֵאַחַר וְאֵין אָנוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים כָּל הַזְּמַן בְּכָל הַתַּבְלִינִים, יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן מִידֵּי פַעַם שֶׁהַחֲרָקִים לֹא "הִשְׁתַּלְּטוּ" לָנוּ עַל הַתַּבְלִינִים.

ב. זַעְתָּר מְיֻבָּשׁ, כֻּסְבָּרָה מְיֻבֶּשֶׁת, רוֹזְמָרִין וּשְׁאַר תַּבְלִינִים יְבֵשִׁים הַדּוֹמִים לָהֶם - יֵשׁ לְפַזְּרָם וּלְהִתְבּוֹנֵן שֶׁאֵין בָּהֶם גּוּשִׁים דְּבוּקִים בְּ"קוּרֵי מֶשִׁי". אִם נִמְצְאָה נְגִיעוּת - אֵין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל הַכַּמּוּת.

ג. פֶּטְרוֹזִילְיָה, שָׁמִיר וְכֻסְבָּרָה הֵם תַּבְלִינִים אֲהוּבִים מְאֹד וְנִמְצָאִים כִּמְעַט בְּכָל תַּבְשִׁיל וְסָלָט. אִם הֵם גָּדְלוּ בְּגִדּוּל רָגִיל - בְּדִיקָתָם מְאֹד קָשָׁה, כֵּיוָן שֶׁהַחֲרָקִים הַנִּמְצָאִים בָּהֶם דּוֹמִים בְּצִבְעָם לֶעָלִים, וְכִמְעַט שֶׁלֹּא מַבְחִינִים בָּהֶם. וְגַם אַחֲרֵי נִקּוּי בְמֵי סַבּוֹן, וּשְׁטִיפָה וּבְדִיקָה - יֵשׁ לְטוֹחֲנָם דַּק דַּק וְרַק אָז לְאוֹכְלָם. וּמִכֵּיוָן שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל לֹא טוֹחֲנִים אוֹתָם אֶלָּא רַק חוֹתְכִים בְּסַכִּין - יֵשׁ לְהַקְפִּיד לֶאֱכוֹל רַק מִפֶּטְרוֹזִילְיָה כֻסְבָּרָה אוֹ שָׁמִיר שֶׁגָּדְלוּ בַחֲמָמוֹת מְיֻחָדוֹת הַמּוֹנְעוֹת חֲדִירַת תּוֹלָעִים. וּלְנַקּוֹתָם כְּפִי הַהוֹרָאוֹת הַכְּתוּבוֹת עַל הַשַּׂקִית.

ד. קֶמַח - יֵשׁ לְנַפּוֹתוֹ בְנָפָּה. אֶלָּא, שֶׁיֵּשׁ לָדַעַת שֶׁהַנָּפָּה הָרְגִילָה אֵינָה טוֹבָה לְנִפּוּי הַקֶּמַח. כִּי הַחוֹרִים גְּדוֹלִים וְהַתּוֹלָעִים מִתְגַלְשִׁים יָחַד עִם הַקֶּמַח, וּ"מָה הוֹעִילוּ חֲכָמִים בְּתַקָּנָתָם"?? וְלָכֵן, יֵשׁ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ רַק בְּנָפָה צְפוּפָה. (70 מָשׁ, אוֹ לְפָחוֹת 60 מָשׁ. וּבַלָּשׁוֹן הַמְּדֻבֶּרֶת הִיא נִקְרֵאת "נָפַת מֶשִׁי").

ה. נִתָּן לְאַחְסֵן אֶת הַקֶּמַח מִיָּד אַחַר הַנִּפּוּי בַמְּקָרֵר עַד שְׁלוֹשָׁה שָׁבוּעוֹת לְלֹא צֹרֶךְ לְנַפּוֹתוֹ שׁוּב, וּבְתָא הַהַקְפָּאָה לְלֹא הַגְבָּלַת זְמַן.

ו. 'קֶמַח מָלֵא' עָבֶה יוֹתֵר מִ'קֶּמַח לָבָן', לָכֵן אֵין אֶפְשָׁרוּת לְנַפּוֹתוֹ בְנָפָה צְפוּפָה שֶׁל 70 "מָשׁ". אֶלָּא בְנָפָה 50 - 60 "מָשׁ". (נִתָּן לְהַשִּׂיג בַּחֲנוּיוֹת, 'קֶמַח מָלֵא' שֶׁנִּשְׁמַר בַּהַקְפָּאָה מֵרֶגַע הַטְּחִינָה עַד זְמַן הַשִּׁמּוּשׁ, כָּךְ שֶׁאֵין בּוֹ חֲשַׁשׁ תּוֹלָעִים, וְאֵין צֹרֶךְ לְנַפּוֹתוֹ קוֹדֵם הַשִּׁמּוּשׁ).

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יג', כה') "צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר" (א')

הַמִּדְרָשׁ (במדב"ר כא') מְסַפֵּר אֶת הַסִּפּוּר הַבָּא: אָמַר רַבִּי דּוֹסְתַאי, גּוֹי אֶחָד הָיָה בְּעִירֵנוּ שֶׁהִזְמִין אֶת כָּל בְּנֵי הָעִיר לִסְעוּדָה גְּדוֹלָה, וְגַם אֲנִי הָיִיתִי שָׁם. וְהֵבִיא לְפָנֵינוּ עַל הַשֻּׁלְחָן מִכָּל מָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשֵּׁשֶּׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, וְלֹא הָיָה שֻׁלְחֲנוֹ חָסֵר אֶלָּא אֱגוֹזֵי פֶּרֶךְ בִּלְבַד (סוּג מְסֻיָּם שֶׁל אֱגוֹזִים). מָה עָשָׂה? הֵרִים אֶת הַשֻּׁלְחָן שֶׁהָיָה יָפֶה כְּשִׁשָּׁה כִּכְּרֵי כֶּסֶף וְשָׁבַר אוֹתוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ: "מִפְּנֵי מָה עָשִׂיתָ כָּךְ?" אָמַר לִי: "אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁהָעוֹלָם הַבָּא שַׁיָּךְ לָכֶם וְהָעוֹלָם הַזֶּה שַׁיָּךְ לָנוּ, אִם עַכְשָׁיו אֲנִי לֹא אֹכַל מָתַי אֹכַל?!" קָרָא עָלָיו רַבִּי דּוֹסְתַאי אֶת הַפָּסוּק: וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר.

נִרְאָה מוּזָר נָכוֹן? בּוֹאוּ נִכָּנֵס רֶגַע לְתוֹךְ הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ.. כָּל הַמִּשְׁפָּחָה יוֹשְׁבִים לִסְעוּדָה, הָאִשָּׁה טָרְחָה וְהֵכִינָה דָּגִים אוֹ בָּשָׂר, וְסָלָט יְרָקוֹת וְכוּ'. וְהִנֵּה, שׁוֹאֵל אֶחָד מֵהַמִּשְׁפָּחָה: "אִמָּא, הֵכַנְתְּ טְחִינָה?" וְאִמָּא אוֹמֶרֶת "לֹא, שָׁכַחְתִּי", "מָה? אֲבָל אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁאֲנִי אוֹהֵב טְחִינָה!! עַכְשָׁיו כָּל הַסְּעוּדָה נֶהֶרְסָה לִי.." כֵּן, זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת עִם הַטְּחִינָה, אוֹ הַ"קּוֹלָה" (סְלִיחָה, הַ"קּוֹקָה קוֹלָה"..) אוֹ כָּל דָּבָר אַחֵר. אָז צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁמִּי שֶׁתָּקוּעַ בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה וְדָבָר אֶחָד שֶׁחָסֵר יָכוֹל לַהֲרֹס לוֹ סְעוּדָה שְׁלֵמָה אָז שֶׁיַּעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ עִם עַצְמוֹ.. כִּי עַל צַדִּיק נֶאֱמַר: צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ.

זְכוּרָנִי, שֶׁפַּעַם הָיִיתִי בַּחֲתֻנָּה מְפֹאֶרֶת שֶׁרַק הַמַּאֲכָלִים שֶׁהָיוּ בַּ"בָּר" בַּכְּנִיסָה הָיוּ יוֹתֵר מְשֻׁבָּחִים מֵאֵלֶּה שֶׁעוֹלִים עַל שֻׁלְחָנִי בְּשַׁבָּתוֹת וְחַגִּים.. וּכְשֶׁיָּרַדְנוּ לָאוּלָם עַצְמוֹ אָז עַל הַשֻּׁלְחֲנוֹת הָיוּ סָלָטִים רַבִּים מִכָּל הַסּוּגִים וְהַמִּינִים, וְעוֹד תּוֹסָפוֹת וּמָנָה רִאשׁוֹנָה וּמָנָה שְׁנִיָּה בְּקִצּוּר, הָיָה צָרִיךְ לְהָבִיא עוֹד "בֶּטֶן" בְּ"נִּגְרָר" כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אֵיפֹה לְהַכְנִיס אֶת כָּל זֶה. וְאָז רָאִיתִי מַחֲזֶה שֶׁלֹּא יִשָּׁכַח מִמֶּנִּי לְעוֹלָם: בַּשֻּׁלְחָן לְיָדִי יָשְׁבוּ קְבוּצַת חֲבֵרִים, אֶחָד מֵהֶם לָקַח שְׁטָר שֶׁל 100 ש"ח וְקָרָא לַמֶּלְצָר, הוּא דָּחַף אֶת הַשְּׁטָר לְיָדָיו וְאָמַר לוֹ: "תְּפַנֵּק אוֹתָנוּ.." אֲנִי, בְּכָל אֹפֶן לֹא יָכֹלְתִּי לְשַׁעֵר בְּדַעְתִּי לְאֵיזֶה עוֹד "פִּנּוּק" הוּא מִתְכַּוֵּן... צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ!