מכתב תנחומים למשפחת וינגוט מאשדוד

למשפחת וינגוט האבלה,

אין מילים לנחמכם על האסון הכבד שפקד אותנו במותו בטרם עת של אליה ז"ל.

אין לב שלא החסיר פעימה כששמע על המוות הכואב הזה. על הנסיבות המצמררות. על תינוק שלא טעם טעם חטא, ונקטף מעמנו בסערה.

אבא יקר, אתה לא אשם. אמנם הכאב גדול מנשוא, אך שנות חייו של אליה נקצבו לו – שנה ושלושה חודשים בלבד, ונסתרות דרכי ה'. גרמא בנזיקין, פטור מדיני אדם, וחייב בדיני שמיים. בדיני שמים ניתן לחזור בתשובה והגזירה תתבטל. הצער והייסורים, בשילוב תשובה שלמה, ודאי כיפרו עליך.

אמא יקרה, כיצד ניתן לנחמך, והלא האבדן העצום מזעזע וחודר כל חדרי בטן. אולי תמצאי נחמה בכך שנשמתו של ילדך עלתה לגנזי מרום, בטהרה וללא חטא; שהפיקדון הוחזר בשלמות; שהכל נגזר בראש השנה; שאליה לומד כעת תורה בגן עדן מפיו של הקדוש ברוך הוא.

בפרשת השבוע האחרונה, פרשת בחוקותי, מזכיר רש"י את שמו של אליה, באזכור מנחם כל כך.

על הפסוק: "וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור", מסביר רש"י מדוע המילה 'יעקוב' נכתבה עם ו'. אלו דברי קדשו: "בחמשה מקומות נכתב מלא, ואליהו חסר בחמשה מקומות, יעקב נטל אות משמו של אליהו ערבון שיבוא ויבשר גאולת בניו". כלומר, בחמישה מקומות בתנ"ך נכתב שמו של אליהו הנביא כ'אליה', וזהו ערבון לכך שיבוא ויבשר על גאולת ישראל.

דבריו אלו של רש"י כה מנחמים ומעודדים, ושופכים טל נחמה על הלבבות שנשברו לשמע האסון הכבד. עוד יבוא אליהו, עוד נזכה להבין למה קרה האסון, ולשם מה. עוד יקוים בנו הפסוק: "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום השם הגדול והנורא, והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם". (מלאכי ג, כג)

בתפילה שהרופא לשבורי לב יחבש לעצבונכם, ולא תדעו עוד צער לעולם, ונזכה כולנו מהרה לראות את אליה ז"ל בתחית המתים במהרה בימינו אמן.

אנא אמרו פרק תהילים לעילוי נשמתו של הפעוט אליה בן ר' יצחק, ולנחמת המשפחה האבלה:

תהילים פרק כ

א  לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד.

ב  יַעַנְךָ יְהוָה, בְּיוֹם צָרָה;    יְשַׂגֶּבְךָ, שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב.

ג  יִשְׁלַח-עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ;    וּמִצִּיּוֹן, יִסְעָדֶךָּ.

ד  יִזְכֹּר כָּל-מִנְחֹתֶךָ;    וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה.

ה  יִתֶּן-לְךָ כִלְבָבֶךָ;    וְכָל-עֲצָתְךָ יְמַלֵּא.

ו  נְרַנְּנָה, בִּישׁוּעָתֶךָ--    וּבְשֵׁם-אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל;

יְמַלֵּא יְהוָה,    כָּל-מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ.

ז  עַתָּה יָדַעְתִּי--    כִּי הוֹשִׁיעַ יְהוָה, מְשִׁיחוֹ:

יַעֲנֵהוּ, מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ--    בִּגְבֻרוֹת, יֵשַׁע יְמִינוֹ.

ח  אֵלֶּה בָרֶכֶב,    וְאֵלֶּה בַסּוּסִים;

וַאֲנַחְנוּ,    בְּשֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר.

ט  הֵמָּה, כָּרְעוּ וְנָפָלוּ;    וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ, וַנִּתְעוֹדָד.

י  יְהוָה הוֹשִׁיעָה:    הַמֶּלֶךְ, יַעֲנֵנוּ בְיוֹם-קָרְאֵנוּ.