למה התכוון המשורר?

40 יום עוברים מראש חודש אלול עד יום הכיפורים. אותם רגעי קודש של התחדשות ודבקות בבורא, כתינוק ברחם אמו החווה התעברות של נשמה עליונה אל תוך גופו.

"יָשֵׁן, אַל תֵּרָדַם, ַעֲזֹב הִתְלַהְלְהֶךָ, הַרְחֵק דַּרְכֵי אָדָם, וְשׁוּר דַרְכֵי גְבֹהֶיךָ..." (ר´ יהודה הלוי, מתוךהפיוט הקדוש אותו אנו מקדימים לומר לפני הסליחות).

ברגע של התבוננות עלתה בי תמיהה על המשפט "ישן, אל תירדם", למה התכוון המשורר?

נתחיל מרקע קצרצר על אישיותו הנעלה. ר´ יהודה הלוי נולד בשנת 1075 בטודלה אשר בצפון ספרד, למד רפואה וערבית, עסק בפילוסופיה, והחל לכתוב שירה מנעוריו, בכתביו שירי קודש ושיריחול הפליאה את המשורר ר´ משה אבן עזרא. חיבורו הפילוסופי הגדול והנודע, הוא "הכוזרי".

לפני כמעט אלף שנה כתב ר´ יהודה הלוי מילים נשגבות, אך מובנות על מנת לאפשר לנו אחיזה ברגעי ההתעוררות הגדולה.

ישן – אל תירדם

ע"פ חז"ל, העולם שבו אנו מצויים היום הינו עלמא דשיקרא - עולם השקר, מפני שאין בו אמתצרופה, וגלויה. העולם העליון מכונה  עלמא דקשוט - עולם האמת, מפני שכולו ברור ומזוקק. אין בושמץ של פסול.

על כן, אנו אכן ישנים כי עינינו הרוחניות לא פקוחות, האמת בעולם הזה נסתרת מאיתנו, ואנו הולכים כעיוורים עם "מקל". התורה היא המנחה אותנו לתנועה נכונה מבלי להיתקע, להיפצע, וליפול בדרכנו החשוכה. "אל תירדם" האומנם בכוונה - אל תפרוש, אל תוותר, ידוע כי הדרך לאמת אינה קלה, ארוכה וחשוכה, וכמה עוד אפשר לפשפש כדי להרגיש דבר מה?!

הקדוש ברוך הוא ארך אפיים, רב חסד, ואמת רואה אותנו ממקום קודשו באור שמש אמיתי. רואה את קשיינו, כאבנו וגם עוונותינו בתוך הבלבול המתעצם בין אמת לשקר.

על כן זיכה אותו ברוב חמלה ואהבה ליום ניקוי ריפוי וטהרה כי "בָּנִים אַתֶּם לַה´ אֱלֹהֵיכֶם" (דברים י"ד, א).

אב הרוצה ללמד את בנו הרך לרכב על אופנים לבדו בא לעזרו בהתחלה, מחזיק את האופניים, מכוון את הכידון  ובסוף משחרר את ילדו לנסיעה עצמאית תוך כדי שהוא משקיף עליו מרחוק. אך לעיתים מועד הילד, מחליק ואף נפצע ומתוך כאב מתחיל לבכות וקורא לעזרה. רואה זאת האב שצפה את המקרה כבר מראש  ועוזב הכל לעזרת ילדו האהוב, מרימו ואוספו הביתה, מנקה פצעיו, מעודדו, מחזקו וכעבור זמן מה שולח אותו שוב ללמידה בנסיעה חוזרת, כי חשובה לו הצלחתו, ואין דרך אחרת לנהיגה ללא ניסיון.

יום הכיפורים יום התשובה בו אנו שבים לביתנו, לאבינו, מקור קודשנו הקדוש. ברגע השופר אבינו אוחזנו באהבה, מנקה, שוטף, מרפא את עוונותינו, כדי לתת לנו כוחות חדשים לשפר את דרכינו להצלחה אמיתית. הקדושות שצריכות לצאת לדרך עצמאית חדשה, חזקה, מנוסה, ונכונה יותר בעולם ההסתר.

נהנה מכל רגע, ננצל כל שנייה של תפילה, תשובה, סליחה ומחילה. 

כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל, חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי יְהוָה, תִּטְהָרוּ (ויקרא טז, ל). 

גמר חתימה טובה לכל עם ישראל!