Englishhidabroot.com

דמויות ביהדות

כתב היד שלא הגיע לטריאסטה: מי היה חכם נתן עמרם?

יהודים נהרגו, בתים נבזזו, והקהילה נדרשה לשקם את חייה בשעה שהוטלו עליה גם תשלומים כבדים. באותה שנה אירעה באזור גם רעידת אדמה. חכם נתן עמרם ישב בחברון בימי המאורעות, ונפגע מהם בעצמו

כתב היד שלא הגיע לטריאסטה: מי היה חכם נתן עמרם?
אא

בשנת תקצ"ב, 1832, שלח חכם נתן עמרם כתב יד לטריאסטה. הוא ייעד אותו לרבי שלמה זלמן אשכנזי, ששהה בעיר בשליחות חכמי ירושלים. בחבילה היה החלק השלישי של "מטעם המלך", ספר חידושי התורה של אביו, רבי חיים עמרם. נתן כבר ליקט את החומר מתוך פנקסי אביו וסידר אותו לדפוס. כעבור זמן באה התשובה הכואבת מטריאסטה: כתב היד לא הגיע. כתב היד עליו טרח רבי נתן אבד בדרך! שנים אחר כך, כשהזכיר את המעשה בהקדמת ספרו "נעם המידות", כתב: "וחבל על דאבדין". החידושים עצמם היו עדיין בפנקסי אביו, אבל כדי לשחזר את הספר היה עליו לחזור אל מאות הדפים שמהם ליקט אותם ולסדרם מחדש. באחד הפנקסים ששרדו אפשר לראות עד היום סימונים המייחדים קטעים ל"מט"ה חלק שלישי", עקבותיו של הספר שכבר היה ערוך ונעלם בדרך.

את תורתו הראשונה למד נתן עמרם בבית המדרש של משפחת פרחי בדמשק. אביו, רבי חיים, עמד בראש בית המדרש ושימש דיין בעיר. משם עבר גלגולים רבים: המשפחה עברה לצפת בראשית המאה התשע עשרה, ובשנת תקע"ב, כשפרצה בעיר מגפה, נאלצה לעקור לרמיש שבגליל העליון. בהמשך עבר נתן בחלב ושב לדמשק, הפעם כאחד מחכמי בית המדרש שבו למד. בשנות העשרים של המאה יצא מטעם קהילת טבריה לאלכסנדריה. הוא הכיר שם מקרוב את חיי הקהילה ושימש בה ברבנות. כשחזר לארץ בשנת תקצ"ב, התיישב בחברון. בתוך שנתיים עמדו חכמי העיר להכין לו חבילת כתבים מסוג אחר: איגרות שליחות לקהילות אירופה. רבי נתן נבחר להיות שד''ר שיאסוף כסף עבור יהודי ארץ ישראל, בכל רחבי העולם.

אחת האיגרות, שנשמרה בספרייה הלאומית, נועדה לקהילת פיטיליאנו שבאיטליה. היא נכתבה בניסן תקצ"ד, ובתחתיתה חתמו חכמי שתי העדות בחברון. בין החותמים הספרדים היו רבי יום טוב אליקים ורבי חיים יששכר חסון, בין החותמים האשכנזים היה רבי משה מייזליש, מראשי קהילת חב"ד בעיר. לצד האיגרות לקהילות ולאנשים ששמותיהם נרשמו מראש, הכינו לו החכמים גם איגרת חתומה ובה מקום פנוי לשם הנמען. כך יכול היה לפנות בדרכו גם אל נדבן שלא ידעו בחברון את שמו כשיצא לדרך.

אך עוד קודם שיצא למסעו פקדו את חברון מאורעות תקצ"ד. מרד הפלאחים פרץ נגד השלטון המצרי, וכוחותיו של אבראהים פאשא הגיעו לחברון במהלך דיכוי המרד. יהודים נהרגו, בתים נבזזו, והקהילה נדרשה לשקם את חייה בשעה שהוטלו עליה גם תשלומים כבדים. באותה שנה אירעה באזור גם רעידת אדמה. חכם נתן עמרם ישב בחברון בימי המאורעות, ונפגע מהם בעצמו. בערב חג השבועות תקצ"ה, 1835, יצא בשליחות הקהילה. האיגרות שהכינו חכמי חברון לפני המרד קיבלו עתה דחיפות חדשה, ובאיגרות נוספות כבר סיפרו בני העיר לקהילות שמעבר לים מה עבר עליהם.

המסע נמשך שנים. חכם נתן עבר בקהילות באיטליה, ביוון, בצרפת, באנגליה ובהולנד. מהתעודות שאספה החוקרת לילך תורגמ'ן אפשר לראות משהו מעבודתו של שד"ר בין ביקור לביקור: חשבון כספי ששלח לו אברהם קמונדו ב-1840, מכתב שכתב לבית רוטשילד בפריז בשנה שלאחר מכן, ומכתב שקיבל מהגוף המנהלי של יהודי פריז. פנקס החשבונות והמסעות שלו מהשנים 1840-1849 שמור בבית המדרש לרבנים בניו יורק. בצד איגרות ההמלצה, ששימשו לו בכניסתו לקהילה, היה עליו לעקוב אחר ההבטחות, הכספים והחשבונות שנאספו לאורך הדרך.

בשעה שחכם נתן עבר מקהילה לקהילה, פעל באמסטרדם הבנקאי רבי צבי הירש להרן, שעמד בראש ועד הפקידים והאמרכלים. הוועד ביקש לרכז את איסוף הכספים למען היישוב בארץ ישראל בידי גבאים קבועים, וצמצום שליחותם העצמאית של השד"רים היה חלק מהמהלך. לחכם נתן הייתה עמדה ברורה בעניין. השליח שהגיע מחברון יכול היה לספר בעצמו מה אירע בעיר, להציג את איגרות חכמיה ולהסביר מה הקהילה זקוקה לו. בעיניו, המפגש הזה היה חלק מהקשר שבין בני הארץ לקהילות התפוצות. ההתכתבות ביניהם נשתמרה בחלקה: על גיליון אחד, הנושא את התאריך י"ג באב תר"ב, מצויות איגרתו של להרן ותשובתו של עמרם. בשנת תר"ג הביא עמרם את המחלוקת גם אל בית הדפוס. בהמבורג נדפסה אגרת האמונה והתפארת, שבה הגן על מוסד השליחות והציג מסמכים הנוגעים לפעולתו.

באותן שנים נדפסו באירופה גם ספריו. בליוורנו יצא בשנת ת"ר הספר "קניין פירות", שבו ערך לפי סדר האל"ף-בי"ת הלכות ומנהגים של הימים הנוראים וחגי תשרי. באמסטרדם הדפיס בתר"ב את אגרת בת שבע, חיבור ובו שבע חקירות על הדרכים שבהן מתגלה החכמה. אחת מהן נוגעת לרגע המוכר לכל מי שיושב לכתוב: סברה שעלתה פתאום תוך כדי הכתיבה, האם אפשר לסמוך עליה? חכם נתן סיפר שם על מנהגו שלו: "אנוכי מניחו להתייבש יום או יומיים". אחר כך היה שב לקרוא את מה שכתב פעם ופעמיים, ורק אם עדיין מצא בו טעם היה מעלה אותו על ספר. את העניין המחיש בדגים שנמשו מן הים: בשעת העלאתם הם עדיין מבריקים מן המים, ורק אחרי שהונחו מעט אפשר לעמוד על טיבם.

מקורן של כמה מתשובותיו נעוץ בשאלות ששמע בדרכו: בשמחת תורה תר"ח העלה הגביר שמעיה אנג'ל מדמשק שאלה לפני חכמי ירושלים: מדוע חוגגים בחוץ לארץ יותר ימי חג מבארץ ישראל, שבה הקדושה יתרה? חכם נתן קיבל עליו להשיב, ומתוך אותה שאלה צמח הספר "חגיגת הרגל", שנדפס בשאלוניקי. שאלה אחת הוליכה אותו לשאלה נוספת: מדוע אין נוהגים בחוץ לארץ שני ימי כיפור? בספרו הרחב "נעם המידות" אפשר למצוא, לצד דברי תורה ומוסר, גם ערכים על המטבע, על המצאת הדפוס ועל מבנה הגולגולת. בסופו צירף קונטרס משלו, התפתחות המסחר, ובו הצעות לשיפור דרכי המסחר ולהגנה על סוחרים מפני הפסדים בלתי צפויים.

לאחר שנות שליחותו ושהותו בליוורנו, שב חכם נתן עמרם לאלכסנדריה. תחילה כיהן כרב קהל הפרנקוס, ובשנת תרכ"ג, 1863, התמנה לרבה של הקהילה היהודית בעיר. הוא החזיק במשרה עד פטירתו בכ"ט בחשוון תרל"א. כעבור חודש הביא עיתון חבצלת את הידיעה מאלכסנדריה תחת הכותרת "בן עמרם איננו!".

תגיות ועדכונים:

שואב שוטף, תכשיט יהלומים, ריהוט ב-₪5,000. הצטרפו להפצת עלוני הידברות וזכו בפרסים. לחצו כאן >> 

כל תוכן חדש של יהוסף יעבץ ישר למייל שלך

כתובת המייל שלך נוספה לרשימת התפוצה

זמני היום

09:43
ז' כסלו התשפ"ז
בקרוב·חצות היום11:24
  • הנץ החמה06:09
  • סוף זמן ק"ש08:46
  • חצות היום11:24
  • שקיעה16:38
כל זמני היום