צועקים על הילדים כדי שיכנסו למקלחת? אתם רק מחמירים את הבעיה

שעת הערב הגיעה, העייפות מצטברת ופעוט בן שנתיים שוכב על הרצפה ומסרב להיכנס לאמבטיה. כמעט כל הורה מכיר את הרגע שבו הוא כועס וצריך לבחור איך להגיב - בצעקות, או בהכלה. מחקר בינלאומי רחב היקף בחן אילו תגובות הובילו לבעיות התנהגות אצל פעוטות, ואילו שיטות אינן מותירות חותם שלילי ויכולות לעזור לילדים שלכם.

המחקר, שהובילה אלה סהיץ' מאוניברסיטת וושינגטון סטייט יחד עם עשרות חוקרים נוספים, פורסם בכתב העת המדעי Child Psychiatry & Human Development. במסגרתו נבדקו 865 פעוטות בגילי 17 עד 40 חודשים ואמהותיהם ב-14 מדינות שונות, בהן ארצות הברית, סין, ברזיל, פינלנד, ספרד, טורקיה והולנד. האמהות דיווחו באיזו תדירות הן משתמשות בחמש תגובות שונות: בקשה מהילד לחשוב על מעשיו, צעקות או קללות, אלימות חלילה, עונש או פסק זמן ("טיים אאוט"). במקביל, הן מילאו שאלון מקובל להערכת בעיות התנהגות ורגש אצל ילדיהן.

מניתוח הנתונים עולה כי הורים שצועקים החמירו את הקשיים בבית – הן לבעיות כמו חרדה, והן להתנהגות תוקפנית של הילדים בהמשך. גם ענישה פיזית נקשרה לעלייה בבעיות, במיוחד בתחום הרגשי. ממצא שהפתיע את החוקרים הוא שגם שלילת זכויות (עונשים) נקשרה לבעיות התנהגות, אם כי בעוצמה מתונה יותר, חרף העובדה שמדובר בשיטה חינוכית המומלצת לעיתים קרובות. מנגד, שימוש בפסק זמן (הכוונה היא לבקש מהילד לחשוב על מעשיו) לא נמצאו קשורים לבעיות התנהגות – אך גם לא הפחיתו אותן.

באשר לממצא המפתיע סביב שלילת זכויות (עונש), החוקרים מציעים כמה הסברים אפשריים: ייתכן שהורים פונים לאמצעי זה מלכתחילה במצבים שבהם כבר קיים קושי התנהגותי, ייתכן שהשלילה נעשית מתוך כעס, וייתכן שפעוטות בגילים הללו פשוט צעירים מכדי להבין את הקשר שבין המעשה לעונש.

המחקר מספק כמה המלצות להורים: כאשר מרגישים שהקול מתחיל לעלות, מומלץ לעצור, לנשום ולהתרחק לרגע כדי להירגע. בגיל הרך, הסבר קצר לפעוט יעיל הרבה יותר מעונש שהילד טרם מסוגל לקשר להתנהגותו. ואם בוחרים בשלילת זכות (עונש) – חשוב לעשות זאת ברוגע ובסמוך לאירוע, ולא מתוך סערת רגשות.