מורן קורס: "אתה אומר לעצמך 'ריבונו של עולם, מה הולך כאן?'"

מאכל שמחזיר אותך לילדות.

"מרק וקוסקוס של אמא, וגמבה עם קוטג' – ארוחת הערב מהערבים עם אבא".

שלושה חפצים שהיית לוקח איתך לאי בודד.

"חת"ת – בשביל להתפלל. בזכות התפילה אתה מתחבר באמת ליהודי שבך; תמונה של הרבי מליובאוויטש – להיזכר במטרה שלי, שהיא להביא את הגאולה; מחברת ועט – כדי לצייר את השקיעה ולכתוב מחשבות ורעיונות. בכל פעם שנובע לי רעיון אני חייבת לכתוב אותו, ולא בסלולר. טלפון סלולרי עושה לי כאב ראש".

מה הגילטי פלז'ר שלך?

"שוקולד".

מה עוזר לך למלא את המצבר אחרי יום קשה?

"קודש – לימוד קליל של חסידות כמו קטע עם משפטים חזקים או מכתב של הרבי. עוזר לי גם ללכת לטבע ולהירגע. אני אמנם גרה בעיר, מה שמאוד קשה עבורי – כי אני אדם שצריך טבע. אבל אפילו להתבונן על השמיים או על ציפורים ממלא לי את המצבר".

מה אנשים לא יודעים עלייך?

"אולי שבתיכון הייתי במגמת אומנות, וציירתי בפחם מודלים מהממים. בנוסף, בעבר ניגנתי במפוחית וגיטרה, והיום אני רוקדת כל שבוע ג'אז לירי".

מה הכי מפחיד אותך?

"חוסר אחדות בעם ישראל. המראות של יום כיפור לפני שלוש שנים – של זריקת הסידורים וכל מה שהיה שם – היו לי ממש קשים נפשית, ואחריהם באמת הגיע השביעי לאוקטובר. חוסר אחדות פוגע בנו כעם, ולכן אני חושבת שבזה אנחנו הכי צריכים להתחזק. שחלילה וחס לא יקרו עוד דברים כואבים".

מתי בכית בפעם האחרונה?

"אני מתרגשת מאוד מהר, ובוכה כמעט בכל פעם שבעלי או הילדים מספרים סיפור בשולחן שבת. בשבת שעברה בעלי סיפר לתומו איך התחיל המנהג של ההקפות השניות, וכך שמעתי לראשונה שחמיו של הרב ישראל מאיר לאו ייסד אותם. הוא הגיע מאירופה לארץ הקודש, ובמוצאי שמחת תורה אמר לאנשים סביבו: 'בחו"ל חוגגים יום טוב שני של גלויות. אבל אנחנו לא יודעים מה קורה באירופה – אם בכלל נותרו שם עוד יהודים, והאם הם חוגגים או לא. אז אנחנו עכשיו נרקוד ונחגוג בשבילם'. והם חגגו - הוציאו ספרי תורה והתחילו לרקוד. זה כל כך ריגש אותי: הערבות ההדדית, אהבת ישראל ומסירות הנפש לתורה ולמצוות".

משהו שהיית רוצה לשפר בעצמך.

"להיות יותר סבלנית, יותר אסרטיבית, ולהיות יותר בשלווה ובביטחון בה'. אמנם יחסית אני באמת בן אדם רגוע, וברוך ה' אני עושה המון דברים, ומשתדלת לעשות אותם ברוגע. אבל יש דברים שאני צריכה לגביהם יותר ביטחון בה'. נגיד עכשיו, בהרכבת הממשלה – אנחנו עדיין לא יודעים מה הולך להיות. אבל אני צריכה להתחזק בידיעה שהקב"ה מנהל את העולם ולא אלמן ישראל".

הרגע הכי כן שהיה לך בדיבור עם בורא עולם.

"אני כל הזמן מדברת עם בורא עולם. אני לא יכולה בלי – רק כשאני מדברת איתו, יש לי סדר במחשבות. אני כל הזמן פונה אליו בבקשה שיעזור ומודה לו. השיח שלי עם ה' הוא שילוב של הכרת הטוב ובקשות".

חלום ילדות שהגשמת.

"קודם כל, חלמתי להוציא ספר, וזכיתי והוצאתי חמישה ספרים. בנוסף, היה לי חלום להשפיע על עם ישראל. כילדה עוד לא ידעתי איך, וגם לא קראתי לזה 'להשפיע', אבל תמיד הייתי דעתנית ורציתי להעביר מסרים, ואני מרגישה שהיום אני עושה את זה. כמובן, יש במה להשתפר והרבה במה לעלות.

"יש חלום אחד שעדיין לא התממש, ושאני ממש מחכה לו – שזו הגאולה האמיתית והשלמה. כשהייתי קטנה, הייתי ערה לכל מיני דברים מאוד לא פשוטים בחיים. לא קראתי לשאיפה שלי 'גאולה', אבל הייתה לי כמיהה אופטימית לשלום ושבסוף יהיה טוב".

התכונה שאתה מעריך באנשים.

"אני ממש אוהבת אנשים, ובמיוחד אוהבת אנשים ששונים ממני, שזה עוד יותר מסקרן אותי. אני חושבת שיותר ממה שאני לומדת מהספרים אני לומדת מאנשים, ולכן אני פשוט מעריכה אנשים. הם מרתקים אותי. כשמזמינים אותי להרצאות, הרבה פעמים אני אומרת לנשים: 'אמנם עכשיו אני כאן ולכן אני מדברת, אבל בכלל בא לי לשמוע אתכן'. יש הרבה מה לשמוע מנשים ומחוכמת החיים שלהן".

עם איזה אדם, שכבר לא איתנו, היית רוצה לשבת לשיחה?

"עם אבא שלי היקר, שאני כל כך מתגעגעת אליו. לא משנה מה היה קורה, הוא תמיד הרגיע אותי, והיה אומר לי: 'יא בינתי, הכול יהיה טוב, החיים יפים'. האמירה שלו הייתה חזקה כמו סלע. זה מצחיק, כי המציאות לא השתנתה בעקבות המילים שלו, אבל משהו באיך שהוא אמר את זה – הרגיע אותי. הוא חסר לי מאוד.

"הייתי גם רוצה לדבר עם הרבי מליובאוויטש ולשאול אותו: 'רבי, מתי כבר תבוא הגאולה?'. כבר אין לנו כוח לגלות הזאת, וזה נראה כאילו היא מסתבכת יותר ויותר. בקורונה הייתי בטוחה שהגאולה תבוא, ופתאום הגיע 'שומר החומות', ואז השביעי לאוקטובר, ואחר כך איראן נכנסה לתמונה, ועכשיו בחירות, והמפלגות הערביות רוצות להצטרף לממשלה. ואתה אומר לעצמך: ריבונו של עולם, מה הולך כאן?".

איך היית רוצה שייזכרו אותך אחרי 120?

"הייתי מאוד רוצה שהילדים שלי יזכרו אותי כאימא טובה, שנתנה להם משמעות בחיים והמון ערכים. לגבי כלל עם ישראל, הייתי רוצה לדעת שהשפעתי טוב, שהכנסתי אור לעולם, ושנתתי משמעות להרבה אנשים".

היצירה שלך שאת הכי גאה בה.

"קודם כל הילדים שלי. הם לפני הכול, וזאת ה-יצירה. בנוסף, חמשת הספרים שלי, שאני מאוד שמחה בהם. הדבר השלישי הוא הקורס שלי 'מתבוננות', שלדעתי הוא בשורה של ממש. עכשיו התחלנו מחזור רביעי של הקורס, ומלבדו עוד לא פגשתי קורס שהוא מקצועי ברמה של תעודה, ומצד שני מלמד חסידות ברמה גבוהה. כמובן, אני גם שמחה מאוד מהתוכניות שלי בהידברות – 'לא מובן מאליו' ו'זוגיות במבחן'".