300 אלף נבדקו: האם אנשים בודדים מזדקנים מהר יותר?

מהו הגיל האמיתי שלכם? האם זה הגיל שכתוב בתעודת הזהות, או הגיל הביולוגי שמשקף את המצב האמיתי של הגוף? שני אנשים שנולדו באותו יום יכולים להיות במצב בריאותי שונה . מחקר בריטי גדול מצביע על אחד הגורמים שעשויים להשפיע על הפער הזה, והוא לא קשור לתזונה או לספורט: הקשרים החברתיים שלנו.

המחקר, שפורסם בכתב העת של האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה העוסק בפסיכולוגיה של הבריאות, התבסס על נתונים של יותר מ-300 אלף מבוגרים בבריטניה. החוקרים חישבו לכל משתתף גיל ביולוגי על סמך סמנים בבדיקות דם, והשוו אותו לגיל האמיתי. במקביל הם בדקו שני דברים: בידוד חברתי, כלומר כמה קשרים ומפגשים יש לאדם בפועל; ובדידות, כלומר התחושה הסובייקטיבית של להיות לבד. המשתתפים נמצאו במעקב במשך 14 שנה, לבדיקת מחלות לב, שבץ, סוכרת ותמותה.

התוצאות היו עקביות. מי שהיו המבודדים ביותר היו מבוגרים ביולוגית בכארבעה חודשים לעומת המבודדים פחות, ומי שדיווחו על בדידות היו מבוגרים בכשלושה חודשים. כשהחוקרים התחשבו רק ברקע הדמוגרפי והכלכלי, הפער היה גדול יותר: כשבעה חודשים אצל המבודדים, וכתשעה וחצי חודשים אצל הבודדים. חוסר בביקורים של חברים ובני משפחה ותחושת בדידות היו בין הגורמים שנקשרו לפער הזה. אצל מי שהיה גם מבודד וגם בודד, ההשפעה הצטברה והייתה הגדולה ביותר.

ממצא מעניין במיוחד נגע לגנטיקה. אצל אנשים עם נטייה גנטית להזדקנות מואצת שגם היו מבודדים או בודדים, הגיל הביולוגי היה מבוגר בכשנה ושלושה רבעים בממוצע, לעומת מי שהיו בסיכון גנטי נמוך ומחוברים חברתית. כלומר, הקשרים החברתיים עשויים להיות חשובים במיוחד דווקא למי שהגנים שלו פחות "מגינים" עליו.

כמו בכל מחקר תצפיתי, הוא מראה קשר ולא סיבה ותוצאה. ייתכן שאנשים חולים נוטים להתבודד יותר, ולא רק שהבידוד מחליש את הבריאות. עם זאת, הממצאים מצטרפים לשורה ארוכה של מחקרים מהשנים האחרונות שמצביעים על בדידות כגורם סיכון ממשי לבריאות, לצד גורמים מוכרים כמו עישון, לחץ דם וכולסטרול.

הבשורה הטובה היא שבניגוד לגנים, את הקשרים החברתיים אפשר לשנות. שיחת טלפון קבועה לסבתא, ביקור אצל שכן מבוגר, הצטרפות לשיעור תורה, לקבוצת הליכה או למניין בבית הכנסת - כל אלה בונים רשת שתומכת לא רק בנפש, אלא אולי גם בגוף.