10 עובדות על חגי הנביא, שעורר את שבי ציון לבנות את בית המקדש

שבעים שנות גלות בבל הסתיימו, ושבי ציון שבו לירושלים. בניית בית המקדש החלה על ידיהם, אך נפסקה בשל קשיי הפרנסה, התנכלויות האויבים, והקושי לבנות מחדש את הבית המפואר שחרב. חגי הנביא נשלח על ידי ה' לקרוא לעם לשוב למלאכה. 10 עובדות על חגי הנביא ועל ספרו.

1. נביא מימי שיבת ציון. חגי הוא נביא תנ"כי מימי שיבת ציון. ספרו בן שני הפרקים הוא העשירי בתרי עשר, ועיקרו עידוד שבי הגולה לבנות את בית המקדש השני.

2. נשלח לעודד את העם בתקופה קשה. שמונה עשרה שנים לאחר הכרזת כורש, מצא עם ישראל את עצמו במצב קשה: בית המקדש היה חרב, העמים השכנים התנכלו בדרכים שונות והביאו לעצירת בניין המקדש והמצב הכלכלי היה בכי רע. התלהבותו של העם בראשית ימי שיבת ציון, הניכרת היטב בתחילת ספר עזרא, פגה ופינתה את מקומה לדאגות: ”זרעתם הרבה והבא מעט, אכול ואין לשבעה, שתו ואין לשכרה, לבוש ואין לחם לו - והמשתכר משתכר אל צרור נקוב” (חגי, א', ו'). חגי נשלח לחדש את ההתלהבות, ולשכנע את העם וראשיו, זרובבל בן שאלתיאל פחת יהודה ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, שבניין בית המקדש אפשרי; ויתירה מזאת, כי פתרון כל בעיותיהם תלוי בבניינו.

3. קרא לבנות גם כשחסרו משאבים. בנוסף, ניסה חגי לשכנע את העם שאין צורך בבית מקדש מפואר; כעת מוטלת הבנייה על העם, על אף שהוא חסר משאבים, ואל להם לצפות לבית מקדש מפואר כמקדש שלמה. הכסף שייך לאלוקים, אשר רוצה את ליבם ומחשבותם, ולא את כספם, ועל כן מובטח כי ”גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון” (חגי, ב', ט'). העם נענה לקריאה, ובית המקדש נבנה ונחנך בשנת שש לדריווש.

4. מעט ידוע על חייו האישיים. לא ידועים פרטים רבים על חגי כאדם פרטי, כיוון שהוא נזכר רק בספרו ובספר עזרא (פרק ה', פסוק א', פרק ו', פסוק י"ד).

5. חלק חשוב ממסירת התורה מדור לדור. כך כותב הרמב"ם בהקדמתו למשנה תורה:"ועזרא ובית דינו קבלו מברוך בן נריה ובית דינו, בית דינו של עזרא הן הנקראין אנשי הכנסת הגדולה והם: חגי זכריה ומלאכי ... והרבה חכמים".

6. תרגום הנביאים. כך נאמר במסכת מגילה (ג' ע"א): "תרגום של נביאים, יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי".

7. מאחרוני הנביאים. חגי כמעט שאינו מופיע לבדו; במרבית הציטוטים מופיעים חגי, זכריה ומלאכי יחדיו, כאחרוני הנביאים ובעלי הסמכות הנבואית הבכירה.

לאחר מותם של חגי, זכריה ומלאכי נפסקה הנבואה: "תנו רבנן: משמתו חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש מישראל ואף על פי כן היו משתמשים בבת קול..." (מסכת סוטה מ"ח ע"ב).

8. השם חגי מופיע בתנ"ך גם קודם לכן. השם חגי, בגרסאות שונות במקצת, חוזר לאורך התנ"ך מספר פעמים: אחד מבניו של גד נשא את השם חגי (בראשית, מ"ו, ט"ז, במדבר, כ"ו, ט"ו). אחת מנשיו של דוד המלך ואמו של אדוניה נקראה חגית.

היישוב בית חגי נקרא על שם הנביא.

9. ספרו מתאר את הקריאה לבנייה ואת היענות העם. הרעיון העיקרי בספר הוא חידוש ימי בית ראשון על ידי בניית בית המקדש השני וחזרת המלוכה ביהודה, ומרבית הפסוקים עוסקים בתיאור מאמצי השכנוע והעידוד של חגי לבניית בית המקדש.

בתחילת הספר מתאר חגי את המצב הכלכלי הגרוע, ומתאר את הדרך הפשוטה והישירה לשפר אותו באמצעות בניין המקדש: "פנה אל הרבה והנה למעט, והבאתם הבית ונפחתי בו; יען מה, נאם ה' צבאות?! יען ביתי אשר הוא חרב, ואתם רצים איש לביתו! על כן עליכם כלאו שמים מטל, והארץ כלאה יבולה" (א', א'-ט').

הספר מספר, בנוסף, על תוצאות נבואותיו של חגי: "וישמע זרבבל בן שלתיאל ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול וכל שארית העם בקול ה', ועל דברי חגי הנביא, כאשר שלחו ה' אלקיהם... וייראו העם מפני ה'... ויבאו ויעשו מלאכה בבית ה'" (א', י"ב-י"ד).

חגי הנביא הבטיח לבונים: "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון, אמר ה'" (ב', ט'). נבואה זו התגשמה לאחר מכן, כפי שמעידה הגמרא: "מי שלא ראה בית המקדש בבניינו לא ראה בנין מפואר מעולם. מאי היא? אמר אביי...: זה בניין הורדוס" (סוכה נ"א ע"ב).

10. נבואותיו כוללות הבטחה לברכה בזכות בניין בית ה'. נקודת המפנה בספר מתרחשת ביום כ"ד בכסלו. ביום זה החלו העם בפועל להקים את המקדש והניחו את יסודותיו. חגי אומר שהחל מיום זה - יום יסוד היכל ה', יחל שינוי משמעותי במצב החקלאי והכלכלי בארץ, וזאת בזכות הקמת המקדש.