ארה"ב עומדת להטביע אוניית נוסעים בכוונה. זו הסיבה

אוניית הנוסעים ההיסטורית SS United States צפויה להיגרר אל הים מול חופי פלורידה ולהיות מוטבעת בכוונה, כדי להפוך לשונית מלאכותית עצומה ולאתר צלילה.

במסע הבכורה שלה בשנת 1952 נחשבה האונייה לסמל של מהירות, יוקרה והישג הנדסי חשוב לארה"ב, ובימיה הטובים היא הייתה אוניית הנוסעים הגדולה ביותר שנבנתה במדינה. לאחרונה הודיע משרד התיירות של אזור דסטין ופורט וולטון ביץ', כי ההטבעה המכוונת תהיה ב-12 בנובמבר, אם תנאי מזג האוויר יאפשרו זאת. האונייה תוצב במרחק של כ-22 מייל ימי (כ-41 קילומטרים), מדרום-מערב לחוף. אם התוכנית תצא לפועל, היא תהפוך לשונית המלאכותית הגדולה בעולם, שתמשוך אליה לא רק אלפי יצורים ימיים אלא תהווה מוקד אטרקטיבי לצוללנים. 

ה-SS United States נכנסה לשירות בשנת 1952, בתקופה שבה חציית האוקיינוס באונייה נחשבה לשיא בפני עצמו. כבר בהפלגת הבכורה שלה היא שברה את שיא המהירות לחציית האוקיינוס האטלנטי באוניית נוסעים. לפי מינהל הספנות האמריקני, גודלה - 302 מטרים - היווה הישג יוצא דופן לארה"ב. 

היא תוכננה בשיתוף חברת הספנות והצי האמריקאי, כך שבמקרה הצורך ניתן יהיה להסב אותה במהירות להובלת חיילים. במשך 17 שנות פעילותה היא נשאה נוסעים בין שתי גדות האוקיינוס. אלא שהעולם שסביבה השתנה: טיסות מסחריות מהירות ונגישות יותר צמצמו את הצורך בהפלגות ארוכות. בנובמבר 1969 הוצאה האונייה משירות, ופרק ההפלגות שלה הסתיים.

בשנים שלאחר מכן עלו תוכניות שונות להצלתה: משנת 1996 ועד 2025 היא עגנה בפילדלפיה אך ניסיונות השימור נתקלו בקושי כלכלי. עד שלבסוף התגבשה התוכנית להעניק לה שימוש חדש כשונית מלאכותית.

הנה עובדות שאולי לא הכרתם על ההכנות להטבעה:

1. יותר משנה של הכנות 

הטבעת אונייה לצורך יצירת שונית מלאכותית דורשת הרבה יותר מבחירת מקום בים. במקרה של ה־SS United States, עבודות הניקוי וההכנה נמשכו יותר משנה וכללו אלפי שעות עבודה. במהלכן רוקנו ונוקו 128 מכלי דלק ושמן, פונו חומרים וציוד ובוצעו בדיקות לאיתור מזהמים. 

נערכו גם סקרים של קרקעית הים באתר המיועד, כדי לוודא שהצבת האונייה לא תפגע במשאבי טבע או בממצאים היסטוריים קיימים. לפי הגוף המוביל את הפרויקט, האונייה עומדת בדרישות הרגולטוריות להכנת שוניות מלאכותיות. 

2. בדיקת קרקעית הים

לפני שנבחר המקום שבו תוצב האונייה, נערכו בו סקרים שנועדו לוודא שהצבתה לא תפגע במשאבי טבע או בממצאים היסטוריים קיימים. ההכנות כוללות גם תוכנית למעקב לאחר ההטבעה: חוקרים ממוסדות מחקר ואוניברסיטאות צפויים לבצע ניטור ביולוגי, פיזיקלי וכימי, ולבחון כיצד הסביבה משתנה לאורך הזמן. 

3. בלי חומרי נפץ

לפי עמותת השימור של האונייה, מים ייכנסו דרך פתחים שנקבעו מראש בגוף האונייה ויציפו אותה בהדרגה. המטרה היא לשלוט בתהליך השקיעה כך שהאונייה תתייצב על הקרקעית במצב זקוף.

4. חלק מהמדורים נאטמו

במסגרת ההכנות נאטמו מדורים וסיפונים תחתונים שנחשבו מסוכנים לכניסת צוללנים. בתוך אונייה שכזו, חדרים ומעברים צרים עלולים להקשות על ההתמצאות, וכבלי מתכת או חלקים בולטים עלולים ללכוד ציוד. תנועת הסנפירים יכולה להגביל את שדה הראייה ובנוסף, בניגוד לצלילה במים פתוחים, בתוך מדור סגור אי אפשר לעלות ישירות אל פני המים במקרה חירום, אלא צריך למצוא תחילה את הדרך החוצה. לכן חדירה לחללים פנימיים באונייה שהטביעו אותה דורשת לא רק מיומנות אלא גם הכנה מתאימה של הגופים המטביעים. 

5. למה צריכים שונית מלאכותית?

שונית מלאכותית מספקת ליצורים ימיים משטחים להתיישבות, מקומות מסתור ואזורים לחיפוש מזון. עם הזמן עשויים להתפתח על גוף האונייה אצות ובעלי חיים הנצמדים למשטחים, ולמשוך אליהם דגים ויצורים נוספים. כך יכולה האונייה ליצור בית גידול המספק מחסה גם לדגים צעירים או ליצורים שמעולם לא נצפו על ידי חוקרים ימיים - דבר שייחשב לתרומה גדולה עבור המערכת האקולוגית אך גם עבור המדע. 

6. למשוך תיירים

מובילי הפרויקט מקווים שהאונייה תהפוך לאתר צלילה מרכזי ותעודד פעילות של מועדוני צלילה, סירות תיירות ודיג, מלונות ועסקים באזור. היקף ההשפעה הכלכלית יתברר רק לאחר ההטבעה, ולאחר שתיפתח פעילות צלילה באזור, אבל צעד כזה גם יכול לספק לא רק תיירות אלא גם מקומות עבודה חדשים באזור. 

7. מוזיאון ימי 

לא כל חלקי האונייה יגיעו לקרקעית. הארובות, תורן המכ"ם ועוגן החרטום כבר הוסרו ונשמרו במסגרת התוכנית להקמת מוזיאון יבשתי. המוזיאון המתוכנן יספר על ההנדסה, העיצוב והמורשת התרבותית שלה, ויאפשר גם למי שאינו צולל להכיר את סיפורה.