הקשר בין מוזיקה לריפוי הנפש: מה קורה במוח כשאנחנו שומעים שיר אהוב?

מוזיקה היא חלק בלתי נפרד מחיינו. לכל אחד מאיתנו יש לפחות שיר אחד שמרטיט לנו את הלב ומציף זיכרונות ישנים. חוקרי מוח התעניינו בתופעה המרתקת ובתגובות שמוזיקה מחוללת לנו במוח.

במחקר שפורסם ב-2011 בכתב העת Nature Neuroscience, חוקרים מאוניברסיטת מקגיל בקנדה מצאו שחרור של דופמין בזמן האזנה למוזיקה שעוררה הנאה רבה. דופמין הוא מוליך עצבי המעורב בתהליכי תגמול ומוטיבציה.

החוקרים הבחינו בין התגובה בזמן ההמתנה לשיא המוזיקלי שחיכו לו, לבין התגובה בפועל - כשהוא הגיע. התברר כי גם הציפייה לקטע האהוב עלינו בשיר, היא חלק מההנאה.

האם מוזיקה מרפאת כאב?

במחקר מ-2023 נחשפו 63 משתתפים לגירויי חום מכאיבים בזמן שהאזינו למוזיקה. בחלק מהניסוי הושמעו שירים שבחרו בעצמם, ובחלקו קטעים מרגיעים שבחרו החוקרים. השירים האהובים הביאו להקלה גדולה יותר בדירוג עוצמת הכאב ואי הנעימות, לעומת המוזיקה שנבחרה עבור המשתתפים. גם צמרמורות בזמן ההאזנה נקשרו להקלה בכאב.

תדרים מרפאים 

לצד המחקרים על שירים אהובים, ברשת מוצעים צלילים ומנגינות המשווקים כמשפיעים על גלי המוח. חלק מהמנגינות מבוססות על "פעימות בינאורליות". כלומר, לכל אוזן מושמע צליל בתדר מעט שונה, והשילוב יוצר תחושה של פעימה. ההשערה היא שהפעימה עשויה לגרום לפעילות החשמלית במוח להסתנכרן עם התדר שלה. עם זאת, ישנם מחקרים הפוסלים את עניין הסנכרון ואין כול הוכחה חד משמעית המבטיחה כי הקלטה מסוימת תעביר את המוח למצב רצוי בתוך דקות.