מעניין
איך הפכה העגבנייה להבטחה רפואית שנמכרה בגלולות?
במאה ה-19 שווקו בארה"ב "גלולות עגבניות" בעלות הבטחות רפואיות מרחיקות לכת. מה התחיל את ההתלהבות ומה עמד מאחורי התכשירים?
- תהילה כהןלמעקב
- ט' חשון התשפ"ז||

עגבניות משמשות אותנו בסלטים, בתבשילים וברטבים, אבל בארה״ב של המאה ה־19 היו מי שהמליצו עליהן גם כתרופה. בתקופה שבה אמריקאים רבים עוד הסתייגו מאכילתן, ההבטחות הבריאותיות העניקו להן פרסום מסוג אחר. בהמשך הושקו בשוק "גלולות עגבניות", שהוצגו כיעילות נגד בעיות רפואיות, ביניהן מחלות מעיים.
הרופא שקידם את העגבנייה
בשנת 1834 טען הרופא ג׳ון קוק בנט כי לאכילת עגבניות יש סגולות רפואיות. הוא ייחס להן יכולת להקל על קשיי עיכול ובעיות מעיים, ואף טען שהן עשויות לסייע במניעת כולרה. אלה נותרו רק בגדר טענות שמעולם לא הוכחו בפועל.
בנט עודד את הציבור לאכול עגבניות בצורות שונות: טריות, מבושלות, ברטבים ובחומץ. המלצותיו זכו לחשיפה בעיתונים, והוא העלה גם את האפשרות שמישהו יצליח לרכז את התכונות שיוחסו לעגבניות ולהפוך אותן לתכשיר. יזמים זיהו את הפוטנציאל ועטו על ההזדמנות.
התחרות הגיעה לעיתונים
ב-1837 כבר פורסמו מודעות ל"תמצית עגבניות מורכבת של ד״ר מיילס", ששיווק ארצ׳יבלד מיילס, סוחר מקליבלנד. עד 1838 התחרה בו גאי פלפס, רופא שהוכשר באוניברסיטת ייל והציע גלולות עגבניות משלו.
המאבק בין השניים התנהל בפומבי. מצד מיילס פורסמו טענות שהמוצר של פלפס הוא חיקוי, ואילו פלפס פקפק בזכותו של יריבו להשתמש בתואר דוקטור וטען שהנוסחה הועתקה ממנו. גם מחיר הגלולות נכנס לוויכוח: מיילס טען שמחירן הנמוך של גלולות פלפס מעורר ספק אם בכלל נעשה שימוש בעגבניות בייצורן.
גלולה אחת, הבטחות רבות
מודעה לגלולות של פלפס מנובמבר 1839 הציגה רשימה ארוכה של מצבים שהתכשיר נועד לכאורה להקל עליהם, ובהם קשיי עיכול, צרבת, עצירות, כאבי ראש וצהבת. המודעה אף ציינה שהמוצר נמכר אצל סוכנים מורשים בעיירות רבות ברחבי ארה"ב. תכשירי עגבניות הוצעו גם כתחליף לקלומל, תרכובת כספית ששימשה אז כחומר משלשל.
האם היו בהן בכלל עגבניות?
מאחורי השם המבטיח הסתתרה בעיה: הרכב התכשירים לא בהכרח תאם את הרושם שיצרו הפרסומות. לפי ההיסטוריון אנדרו פ׳ סמית, בגלולות שנבדקו לא נמצאו עגבניות, והן פעלו בעיקר כחומרים משלשלים. מעולם לא הוכחה יעילות לבסיס הטענות.
הדי ביקורת נשמעו ברחבי ארה"ב באותה התקופה. למשל, הרופא והבוטנאי ויליאם דרלינגטון הסתייג ממכירת תכשירי עגבניות כפתרון רפואי, וראה בה ניצול של אמון הרוכשים.
הגלולות המשיכו להימכר גם בשנת 1840, ובינתיים העגבנייה הלכה והתבססה במטבח האמריקאי. אחרי כל ההבטחות והפרסומות, טעמה הספיק כדי להשאיר אותה על השולחן.