גוף ונפש
סובלים מביטחון עצמי נמוך? התגלית המדעית שתעזור לכם לרפא את העבר
מחקר חדש על המוח מגלה איך אפשר לשנות את המשמעות של זיכרונות כואבים מהעבר, ולבנות מחדש את הביטחון העצמי בהווה
- שירה פריאנטלמעקב
- כ"ז תשרי התשפ"ז||

חשבו לרגע על זיכרון שעדיין גורם לכם להתכווץ באי נוחות. אולי זו הפעם שאמרתם משהו מביך מול אנשים שרציתם להרשים, או הרגע שבו הרגשתם לא שייכים בזמן שכולם מסביבכם נראו נינוחים לחלוטין. כמעט כולם נושאים איתם כמה רגעים כאלה שמעולם לא התפוגגו לגמרי. הם כביכול יושבים אצלנו בראש בשקט, צצים ברגעים הכי לא נוחים, ומחזקים סיפור מסוים על מי שאנחנו. אבל המדע טוען שהזיכרונות הללו אינם חקוקים בסלע, ויש לנו כוח אמיתי לעצב אותם מחדש.
הפסיכולוגית מריסה פרנקו מצביעה על תגליות מרתקות בחקר המוח, הידועות כ"תיאוריית גיבוש הזיכרון מחדש". בניגוד לתפיסה הרווחת, שבה הזיכרון מתפקד כמו קובץ וידיאו קפוא שרק חוזר על עצמו באותו האופן, המדע מוכיח שכאשר אנו נזכרים באירוע מסוים, המוח שלנו בונה אותו מחדש באותו הרגע ממש.
המשמעות היא שבכל פעם שזיכרון מכאיב צף ועולה, המוח מעדכן דרכו את התחזית שלו לגבי הערך האישי שלנו ומה שמגיע לנו בחיים. לכן כאשר אנו לומדים לגשת אל אותם זיכרונות קשים מתוך נקודת מבט בוגרת ובריאה, אנו יכולים לחוות שיפור משמעותי בהערכה העצמית, ואפילו להשפיע לטובה על אזורים במוח האחראי על שמירת הזיכרונות (ההיפוקמפוס).
המחיר הנסתר של דימוי עצמי נמוך
אחת הדרכים לעבוד עם הזיכרונות הללו היא תרגיל מנטלי, שבו אנו חוזרים בדמיוננו אל אירוע מורכב מהעבר – הפעם לא בתור הילד או הנער חסר האונים שהיינו אז, אלא בתור המבוגר שאנחנו היום.
אפשר לדמיין שאנו ניגשים לאותה סיטואציה מאתגרת, עוטפים את עצמנו הצעירים בחיבוק אמיתי, ומעניקים את המילים המרגיעות והתומכות שלא זכינו לשמוע באותו רגע בדיוק.
תהליך זה אינו משנה את ההיסטוריה הטכנית של מה שקרה, אך הוא ממלא חסך רגשי עצום שנותר פתוח, משתיק את הביקורת הפנימית, ומאפשר לנו להסתכל קדימה בעיניים נקיות ומלאות תקווה.
חוסר בביטחון עצמי אינו בא לידי ביטוי רק בתחושה רעה חולפת; לעיתים קרובות, הוא מתפקד כחסם בלתי נראה שמונע מאיתנו להכניס טוב אל תוך חיינו. אדם שמרגיש פנימה שאינו ראוי, יכול להצליח מאוד בעבודתו או למצוא אהבה גדולה, ובכל זאת להרגיש מבפנים תחושת ריקנות או פחד מכישלון.
העבודה הרגשית האמיתית מתחילה בהבנה שהרגשות והצרכים שלנו שווים התייחסות. כאשר אנחנו לומדים להזין את הנפש במה שהיה חסר לה, אנו מגלים שהריפוי הזה מעניק לנו חוסן נפשי איתן ומשנה לטובה את הדרך שבה אנו חווים את החיים בכל יום מחדש.