שכחת משהו אחד מאוד חשוב בסוכה שלך השנה (רמז: זה לא הקישוטים)

את מגיעה לחג כשהסוכה מוכנה, השרשראות הצבעוניות תלויות, האורות דלוקים והשולחן ערוך? כביכול, הכול מושלם. האורחים בדרך, הילדים מתרוצצים בהתרגשות, ואת עומדת שם, רגע לפני שכולם מתיישבים, עם רגליים כואבות וחיוך חצי מאולץ, שואלת את עצמך: "אבל איפה אני בכל הסיפור הזה?"

חג הסוכות מביא איתו דברים מופלאים: שמחה, אושפיזין, תחושה של ביחד, חיבור לשורשים ולטבע. אבל בתחום של ביני לבין עצמי, חגי תשרי הם מרתון מתיש. מראש השנה, לשבת, ליום כיפור, לסוכה - אנחנו מארחות את כולם. אנחנו דואגות להזמין את מי שלבד, להכין אוכל במיוחד לצמחונית, ולוודא שיש על השולחן מספיק סלטים מכל סוג. אנחנו אלופות בלפתוח את הלב ואת הדלת לרווחה עבור כל העולם. אבל יש אדם אחד שאנחנו שוכחות להזמין לסוכה שלנו: את עצמנו.

מה היה קורה אם השנה, באמצע כל הבלגן, הבישולים והאורחים, היינו מחליטות לעשות את הדבר הכי מהפכני שיש: לארח את עצמנו מחדש?

למה אנחנו תמיד בתפקיד המארחת?

כדי להבין למה כל כך קשה לנו לקחת את הזמן הזה לעצמנו, אנחנו חייבות להסתכל קודם כל על החיווט הפנימי והחברתי שלנו. מגיל צעיר מאוד, נשים מחונכות להיות הלב הפועם של המשפחה. התפקיד המטאפורי והמעשי שלנו הוא להחזיק את הבית, לדאוג שכולם שבעים, רגועים ומחייכים.

אנחנו נותנות עד אינסוף, משקיעות בפרטים הקטנים, ולפעמים גם מנהלות את המעגל החברתי המורחב. אבל המוח והנפש שלנו הם לא מפעל לייצור אינסופי של אנרגיה. כשאת נותנת את כל כולך כל הזמן החוצה, מה נשאר בפנים? נשארת עייפות מצטברת ותחושת שחיקה, וכל מה שאנחנו רוצות זה קצת שקט ושלווה.

הבעיה היא שלחפש שקט בעיצומו של החג עם המשפחה המורחבת זה כמו לבקש דממה בתחנה המרכזית. אבל שקט פנימי הוא בסך הכול עניין של החלטה.

מהי סוכה פנימית?

בואי ניקח את המבנה של הסוכה ונשתמש בו כמטאפורה לחיים שלנו. הסוכה היא בית זמני, ארעי, פרוץ לרוח ולשמיים. היא בנויה כך שאין בה אשליה של שליטה מוחלטת או קירות בטון אטומים. היא דורשת מאיתנו להסתגל, לשחרר, ולחיות במרחב פתוח.

עכשיו, דמייני שאת בונה סוכה כזו בתוך הנפש שלך.

סוכה פנימית היא לא חופשה בצפון לבד (הלוואי, אבל בואי נהיה ריאליות). סוכה פנימית היא מרחב בנפש, מרחב מוגן ומקודש, שבו את מרשה לעצמך להיות נטולת דרישות.

בסוכה הפנימית שלך:

• אין אף אחד שצריך לבקש ממך כוס מים.
• אין רשימת קניות ומתכונים.
• אין צורך לרצות אף אחד, לחייך כשאת עייפה או להסביר למה את צריכה חמש דקות לעצמך.

זה המקום שבו את פשוט את. בלי התארים ובלי הלחצים. רק את ובורא עולם.

למה אנחנו מרגישות אשמה כשאנחנו בוחרות בעצמנו?

רגע לפני שאת מדמיינת את עצמך נכנסת למרחב הזה, בטח עולה בך המחשבה : "אבל מה פתאום? כולם כאן עובדים קשה, כולם מתארחים, מה אני אנוכית פתאום?"

אנחנו חושבות שאם ניקח חצי שעה לעצמנו בזמן שהאורחים עסוקים בענייניהם, אנחנו "נוטשות את המשמרת". אנחנו חושבות שטיפול עצמי הוא סוג של מותרות אגוצנטרית. כאילו מגיע לנו לנוח רק כשסיימנו הכול, ברוב המקרים, על סף קריסה. אבל את לא יכולה למזוג לאחרים מכוס ריקה.

כשאנחנו מזניחות את המרחב האישי שלנו לאורך זמן, אנחנו הופכות לממורמרות ועייפות. אנחנו מתפקדות על 0% סוללה. הנתק מהעצמי מוביל לשחיקה. לעומת זאת, אישה שלומדת לתת מקום לעצמה, להכיל את הצרכים שלה ולכבד את הגבולות שלה – מגיעה אל הסביבה שלה ממקום של שפע ולא ממקום של הישרדות. כשאת אורחת כבוד של עצמך, יש לך הרבה יותר מה להעניק לאחרים.

איך מארחים את עצמך מחדש? (צעדים מעשיים לחג ובכלל)

אז איך עושים את זה בפועל? איך נוכל למצוא או לייצר מרחב אישי בעולם שאף פעם לא מפסיק לדרוש מאתנו? הנה כמה כלים שיעזרו לך להקים את הסוכה הפנימית שלך:

1. האושפיזין של עצמך

תשכחי מזה שזה יקרה מעצמו. בדיוק כמו שאת משריינת תאריך לאירוח המשפחה, את חייבת לשריין בלו"ז פגישה עם עצמך. זו יכולה להיות חצי שעה בצהריים כשהילדים עסוקים או עשר דקות שקטות בבוקר לפני שכולם מתעוררים. תכתבי את זה ביומן: "פגישה עם עצמי". אל תדאגי, אף אחד לא יראה.

2. הצבת גבולות רכים אבל ברורים

את לא צריכה להיות זמינה 24/7 לכולם. מותר להגיד לבני הבית: "בשעה ארבע אני לוקחת לעצמי רבע שעה של שקט בחדר, נא לא להפריע אלא אם כן יש מקרה חירום". תתפלאי לגלות שהעולם לא קורס כשאת לוקחת לעצמך רגע. להיפך, הסביבה מתרגלת לכבד את המרחב שלך.

3. טקס של ניתוק

לפעמים סוג של טקס יכול לסמן למוח שהגעת הביתה – אל עצמך. אני אוהבת להדליק נר ריחני. זה עוזר לי לעכל שעכשיו זה זמן מנוחה. בשבילך זה יכול להיות ספר, מוזיקה, הליכה או מקלחת חמה. כל מה שעושה לך טוב - עובד.
4. להפסיק להתנצל על מי שאת

הגיע הזמן לשחרר את הצורך להצדיק את זה שאת עייפה, שאת צריכה הפסקה או שאת רוצה קצת זמן לבד. את לא חייבת תירוצים כדי לנוח. הבריאות הנפשית שלך היא התשתית לקיומך.

חג שמח, יקרה. הגיע הזמן שתחזרי הביתה - אל עצמך.