למה אנחנו ממשיכים לאכול בחג גם כששבענו?

חג הסוכות מתאפיין בסעודות ארוכות בסוכה וכיד המלך. שולחן החג עמוס בכל טוב. רגעים רבים כולנו מרגישים ששבענו לחלוטין, אך ברגע שמגיע הקינוח או מוגשת מנה נוספת, אנחנו מוצאים מקום נוסף. התופעה הזו, המוכרת לכל מי שיושב ליד שולחן החג, אינה נובעת מאיבוד שליטה עצמית בלבד, אלא מבוססת על מנגנון ביולוגי.

מחקר פורץ דרך שבוצע באוניברסיטת אוקספורד בדק את התנהגות האכילה שלנו כשיש כל כך הרבה מאכלים על השולחן.

החוקרים מצאו כי כאשר אנו אוכלים סוג מזון אחד, קולטני הטעם בפה והמרכזים במוח המעבדים הנאה מהאוכל מתחילים להתרגל אליו. כתוצאה מכך, תחושת ההנאה מאותו מאכל יורדת, והמוח משדר סימני שובע. ברגע שמוגש לשולחן מאכל בעל טעם, מרקם או ריח שונה לחלוטין, המוח חווה התעוררות מחודשת ורצון לאכול עוד.

מחקר נוסף שנערך בארצות הברית הראה כי עצם הנוכחות של מגוון רחב של מאכלים על השולחן מגדילה את צריכת המזון הכוללת בעשרות אחוזים. מעבר לכך, בסעודות חג ארוכות מעורב גם המנגנון החברתי. כאשר אנו יושבים בצוותא עם משפחה ואורחים, קצב האכילה יורד, אך הזמן הכולל של הישיבה ליד השולחן מתארך.

מחקר פסיכולוגי שפורסם בקנדה בעבר מצא כי אכילה בחברה מגדילה את כמות המזון שאנו צורכים, כיוון שתשומת הלב מופנית לשיחה ולאווירה החגיגית, ולא לתחושת השובע.

כדי לשמור על איזון מבלי לוותר על חוויית החג, מומלץ לאמץ מספר צעדים פשוטים: הניחו בצלחת מראש את כל המגוון שתרצו לאכול במקום למלא אותה מחדש, בחרו מראש קינוח אחד שאתם באמת אוהבים במקום לטעום מהכול, והניחו את הסכו"ם מדי פעם כדי להתמקד בשיחה ולתת למוח זמן "לעכל" שאתם שבעים. בנוסף, קחו הפסקה קצרה וקומו מהשולחן בין המנה העיקרית לקינוח. זה יאפשר למערכת העיכול להתאזן.