"מחר אבקש סליחה": למה אי אפשר לתכנן את התשובה מראש?

"האומר: אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה" (משנה, מסכת יומא, פרק ח', משנה ט')

כשאדם מרשה לעצמו לחטוא או לפגוע, רק כי הוא מסתמך על כך שבקרוב מגיע יום כיפור או שתמיד אפשר לעשות תשובה וממילא הכל ייסלח - על אדם כזה נאמר: "אין מספיקין בידו לעשות תשובה". ואף בהמשך נאמר: "אחטא ויום הכיפורים מכפר – אין יום הכיפורים מכפר".

הבעיה כאן היא לא מי שנופל מתוך חולשה של רגע. זה קורה לכולנו. הבעיה מתחילה כשאדם משתמש באפשרות הסליחה כ"היתר" מראש לעבור עבירות.

אדם שמתכנן לחטוא מתוך מחשבה שמקסימום יחזור בתשובה בהמשך "אין מספיקין בידו לעשות תשובה". כלומר, לא נותנים לו סיוע ועזרה משמיים לחזרה בתשובה.

מדוע?

תשובה אמיתית דורשת כנות מכל הלב. כדי להשתנות באמת, צריך להרגיש את כובד המשקל של המעשה, להבין את הטעות ולרצות להיות במקום אחר. אי אפשר להתחרט על משהו שמלכתחילה נעשה מתוך הסתמכות על החרטה. האדם תכנן את הטעות ואת הסליחה באותה חבילה, ולכן העזרה מן השמיים לתשובה - נשללת ממנו.

צידה לדרך

הסכנה בהרגל: אל תהפכו את הסליחה למשחק. כשמנצלים את האפשרות לסלוח כדי להרשות לעצמנו לחטוא בהווה, החרטה מאבדת את הכוח שלה. בפעם הבאה שבאמת נרצה להשתנות מכל הלב, כבר לא נצליח להרגיש חרטה אמיתית, כי הפכנו את כל המנגנון הזה למשחק טכני.

כאן ועכשיו: זיהיתם טעות? אל תבנו על מחר כדי לתקן. שינוי אמיתי מתחיל מהרגע הזה.

הרב יגאל כהן - איך עושים תשובה באופן מעשי? סרטון חובה לפני יום כיפור. צפו