"השכנה נלחצה: 'איך יהיה לך מספיק אוכל?'" | השבת של מלי פרקש

כמה מילים עלינו

"מלי פרקש (50). אימא לשמונה ילדים בגילאי 13-28, מהם ארבעה נשואים, וסבתא לנכדים. גרה בירושלים. בעלת קליניקה לטיפול רגשי".

זיכרון ילדות שבתי שנשאר איתי עד היום

"בשולחן השבת של הוריי התארחו אנשים מכל גווני הקשת: בעלי תשובה, גרי צדק ועוד. יום שישי אחד אבא שלי פגש בשוק בחור יפני, גר צדק, שדיבר רק מעט אנגלית. לשאלה היכן הוא עושה שבת, הוא השיב שבכל שבוע אנשים טובים מזמינים אותו. אבא הודיע לו שהוא 'האדם הטוב' שיארח אותו השבת.

"הבחור הפך לאורח קבוע בביתנו, עד שהתאקלם בארץ. הוא סיפר שכבר מגיל צעיר הוא הרבה לשאול שאלות, כי מה שהכיר על הדת הנוצרית לא התיישב לו. בתור ילדה, חשתי חמלה כלפי הילד היפני הצעיר שהסתובב עם כל מיני שאלות ולא היה לו את מי לשאול".

מארחת או מתארחת?

"אני מעדיפה לארח, ואף פעם אין לי מושג כמה סועדים נהיה בשולחן השבת. שבת אחת, החתן שלי חזר מהכותל עם ארבעה-חמישה בחורים מישיבה אמריקאית. הם ניגשו אליו ושאלו איפה אפשר לאכול סעודת שבת, והוא ענה להם בספונטניות 'אצלנו'. בדיוק באותה שבת התארחו בביתנו זוג שכנים. כשהחתן שלי הגיע עם הבחורים, השכנה כל כך נלחצה. היא שאלה אותי: 'איפה תשימו אותם? ואיך יהיה לך מספיק אוכל?'. עניתי לה: 'מה הבעיה? פותחים עוד שולחן'. הבחורים הללו שרו בכזו אדיקות, והייתה אווירה מרוממת.

"יש מושג של ברכה באוכל. הקב"ה נותן לנו מצווה ואומר לנו: אתם תדאגו לעשות טובה ליהודי ולהכנסת אורחים, ואני אדאג שיהיה מספיק אוכל. איך בדיוק זה מתבצע? בקטנות הללו אני לא נכנסת. בורא העולם דואג לכך, ובאמת היה מספיק ובשפע, והייתה הרגשה עילאית".

כשמתחילים לחשוב על השבת

"אני מאוד אוהבת את שלב ההכנות, ומרגישה שהמלכה מגיעה ואנחנו מתכוננים לקראתה בהתרגשות. כבר ביום שלישי אני מתחילה לאפות חלות, ומכינה ארבעה קילו פעם בשבועיים. ביום רביעי אני עורכת את הקניות, ובערב מפשירה בכיור את הבשרים והדגים. בחמישי אני בקליניקה, וברגע שמסיימת את העבודה מתחילה לבשל. יציאה לאירועים בימי חמישי לא באה בחשבון מבחינתי – אני צריכה להתכונן לקראת השבת.

"לקראת השעה תשע-עשר בערב, אני מסיימת את הבישולים ועוברת לניקיונות. אנחנו משתדלים מאוד שגם השולחן יהיה ערוך מיום חמישי. יש סביב ההנהגה הזו המון סגולות – בפרנסה, לגדלות בתורה, ובכלל ביום שישי אנחנו מתעוררים לשולחן שבת מוכן, וזה מכניס את כולם לאווירה.

"את בוקר יום שישי, מיד אחרי התפילה, אני פותחת בהכנת 'טועמיה', שאצלנו זה עניין קבוע. אני מכינה לשם כך שני סוגי פחמימות: פתיתים, קוסקוס, קוגל ירקות, קוגל תפוחי אדמה או אורז, וגם שניצלים – שהם חובה של ממש. הנשואים שמגיעים לשבת כבר מכינים את הנכדים: 'הולכים לאכול את השניצלים של באבי'. בצהרי יום שישי, אני מניחה את המאכלים על הבר והילדים אוכלים. סעודת ליל שבת אצלנו היא רק בתשע וחצי-עשר בלילה. אנחנו חסידי ויז'ניץ, ו בבית הכנסת שלנו יש הרבה מאוד מנגינות ושירי דבקות. בינתיים אני רגועה שהילדים אכלו טוב, לא רעבים, ויחזרו הביתה בנחת לקידוש".

הרגע שאני הכי אוהבת בשבת

"השירה בשולחן השבת. היא פותחת את הלב, ומחברת אותי ישירות לבורא עולם. הילדים יודעים שזה מאוד חשוב לי, וברוך ה' יש אצלנו ממש מקהלה.

"לאחרונה התחלנו נוהג חדש: כל אחד בתורו מספר איפה במהלך השבוע הוא חש השגחה פרטית ושהקב"ה היה איתו באופן מיוחד. למשל, השבוע נסעתי ברכב ולקחתי טרמפיסט. היעד שלו היה שונה משלי, אבל החלטתי לנסוע דרך כיוון אחר שיעזור לו. תוך כדי נסיעה, נזכרתי שאני צריכה לאסוף בגדים, שממתינים כבר שבוע, מתופרת שגרה באזור דרכו עברתי".

חולמת לשנות

"שהילדים הצעירים יכינו דבר תורה מעצמם. בינתיים אני צריכה תמיד לבקש: 'הכנת איזשהו דבר תורה יפה?' ו'תשמח אותי עם דבר תורה'. הייתי רוצה שזה יבוא מהם".

שבת בלתי נשכחת

"יום שישי אחד, בשעה 12 וחצי בצהריים, גיליתי שהמחותן שלנו נמצא בשבת בבית החולים, לצד אביו החולה. המחותנת נשארה לעשות שבת בביתה שבצפת. הבנתי מבתי שזו כבר השבת השנייה שהיא לבדה, ושזה לא פשוט לה בכלל.

"שאלתי את החתן שלי: 'אם אני אזמין עכשיו את אימא שלך לשבת, היא תבוא?'. הוא ענה שהיא מסוגלת לכך. ב-12:35, 25 דקות לפני שהאוטובוס האחרון יוצא, התקשרתי אליה, והיא ביקשה לחשוב על כך. כעבור חמש דקות היא התקשרה להודיע שהיא ושתי בנותיה הרווקות מתארגנות ובאות. איך הן עשו את זה ב-20 דקות? אני לא יודעת.

"כבר הייתי אחרי כל ההכנות של שבת, אבל סמכתי על הקב"ה שייתן לנו ברכה באוכל. לא הוספתי כלום – לא גלידה, לא בקינוח ולא בסלטים. מה שהכנתי, כמו שהוא, היה בשפע והייתה שבת מדהימה".

טיפ קטן לשבת

"אני מאמינה ש הגוף והנפש מחוברים, ושאנחנו חווים את החיים לפי הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו. אם אנחנו נשדר לעצמנו ששבת היא זכות, ושהקב"ה נתן לנו מתנה – אז נחווה אותה כזכות.

"אני מפנקת את השבת בצורה הכי יפה, והקב"ה מעניק לי כפליים. אני רואה את זה ממש בחוש. בגלל שאני אם חד-הורית, עניין הפרנסה מאוד קשה לי. אני זוכרת שלפני כמה שנים הגיע יום רביעי בערב, ולא היה לי כסף לקנות אוכל לשבת. פתאום מישהו דפק בדלת ואמר לי שכבר הרבה זמן הוא רוצה להשיב יתרת זכות שהוא חייב לנו מתשלום ששילמנו בעבר. הרגשתי איך שהקב"ה מחבק אותי. זה היה בעשר בלילה, וכבר באותו ערב חיפשתי סופר פתוח והלכתי לעשות קנייה לשבת. אני מאמינה שבורא עולם רואה אותי, מאמין בי ושולח לי ניסיונות בכדי להגדיל אותי".

התפריט השבתי שלנו

"אנחנו משפחה חסידית, כך שהתפריט הוא די קבוע. סעודת שבת מתחילה עם שירים – "שלום עליכם", "אשת חיל", ועוד כמה מנגינות חסידיות שאנחנו שרים לפני הקידוש. את הסעודה אנחנו פותחים בסלטים, ו אחר כך יגיעו הדגים: דג סלומון וגפילטע פיש. את המנות אני לא מגישה אחד-אחד, אלא תמיד שמה בצלחות מרכזיות. כך נמנע 'בל תשחית' של מזון מיותר, וכך כל אורח מרגיש חופשי לקחת את מה שיתאים לו. המנה הבאה היא המרק. אני מביאה קערה מרכזית של מרק עוף – מרק איכותי ומרוכז המכיל גרונות הודו – וכל אחד מוזג לעצמו. בקערות נפרדות אני שמה שקדי מרק, קניידלך ואטריות.

"אחרי המרק, אנחנו עורכים הפסקה של כחצי שעה עם שירים ודברי תורה, ולאחריהם נגיש את המנה השלישית: עוף או הודו אדום, עם פשטידה, פתיתים או אורז. את המנה הזו כמעט ולא אוכלים, ולכן אני מכינה אותה בכמות מצומצמת. אני אוהבת שברכת המזון היא מיד אחר כך, כי כשמגישים את הקינוחים, אנשים עוברים לספה ושוכחים לברך. אני מניחה מים אחרונים ומזמינה מישהו לזמן, ואז מביאה קינוח, פיצוחים ופופקורן.

"בשבת בבוקר, הגברים משתתפים בקידוש בבית הכנסת, שכולל הרינג, מציות וקוגל. אני יודעת שבקושי נשאר להם מקום לאכול, ולכן בסעודת שבת בבוקר יש לנו רק צ'ולנט ופשטידת תפוחי אדמה, ללא סלטים. סעודה שלישית מורכבת מסלטים, ואם נשארו דגים – אוסיף גם אותם. בשעה זו הגברים נמצאים בבית הכנסת, ובבית נותרות רק הנשים. זה הזמן שלנו לשירה, דברי תור ה, ו לשיח נשי בין לבין. בעיניי, אין משהו יותר מחבר, נעים ומשפחתי מסעודות שבת".

המתכון המיוחד לשבת של מלי פרקש

סלמון טעים ועסיסי – מוכן היישר על הפלטה, ללא בישול נוסף

מצרכים

פילה סלמון שלם קפוא

מיץ לימון – להשריה

רבע כוס קטשופ

רבע כוס רוטב צ'ילי

כף גדושה תבלין פילדלפי

מפשירים את הסלמון חלקית, ומסירים ממנו את העור. כאשר הדג חצי קפוא, העור מתקלף בשלמות ובקלות. משרים עם מיץ לימון למשך רבע שעה ושוטפים היטב. מניחים את הדג בתוך תבנית זכוכית לאפייה (פיירקס), ומוסיפים קטשופ, רוטב צ'ילי ותבלין פילדלפי.

מעסים את הדג עד שיהיה מכוסה כליל ברוטב (ניתן לעשות זאת בעזרת מברשת הסיליקון המשמשת למריחת ביצה על חלות). אפשר לפזר מעל שומשום או קצח ליצירת מראה מרשים. מכסים את התבנית בנייר כסף ומכניסים למקרר. אני נותנת לדג לשהות בתבלינים כבר מיום חמישי בערב.

רבע שעה לפני הדלקת נרות, מוציאים את התבנית מהמקרר ומניחים מכוסה הרמטית, ישירות על הפלטה. יוצא טעים, עסיסי ובמידת העשייה הנכונה – היישר לשולחן השבת.

דגש הלכתי חשוב: יש להקפיד להניח את הדג על הפלטה כמה דקות לפני זמן כניסת השבת, על מנת שיהיה מוכן במידת עשייה בסיסית בכניסתה.