כשהרצון להיות טובה יותר גורם לך להרגיש שאת אף פעם לא מספיק טובה

יש הבדל גדול בין "אני רוצה להשתפר" לבין "אני חייבת להשתפר כדי להיות ראויה". מבחוץ שתי המחשבות יכולות להיראות דומות, אבל התחושה שהן משאירות אחריהן שונה לחלוטין. השגת את מה שרצית? במקום ליהנות, את כבר חושבת על הדבר הבא. קיבלת מחמאה? את מיד נזכרת במה שעדיין לא הצלחת לעשות. אם כל הישג הופך בתוך רגע לנקודת פתיחה חדשה, קשה מאוד לחוות תחושת סיפוק.

כשאת משווה את עצמך לגרסה מושלמת שלא קיימת

תמיד אפשר להיות אמא סבלנית יותר, עובדת מצליחה יותר, חברה טובה יותר, מסודרת יותר או להיראות אחרת. הבעיה מתחילה כשכל התחומים האלה הופכים במקביל לרשימת דרישות בלתי אפשרית.

אם יום שבו לא "התקדמת" גורם לך להרגיש שבזבזת זמן, ייתכן שההתפתחות הפכה למדד של הערך העצמי שלך. מנוחה גם היא חלק מהחיים ועלייך לאפשר זאת לעצמך.

איך חוזרים לאיזון?

במקום לשאול כל הזמן "מה עוד אני צריכה לתקן בעצמי?", נסי מדי פעם לשאול גם "מה כבר טוב בי ובחיים שלי עכשיו?". אפשר לרצות להשתנות בלי להתייחס לגרסה הנוכחית שלך כאל בעיה שצריך לפתור.

התפתחות בריאה אומרת: אני טובה מספיק גם היום, ועדיין יש דברים שאני רוצה ללמוד ולשנות. בסוף, המטרה של צמיחה היא לא לבלות חיים שלמים במרדף אחרי אישה שיום אחד תהיה "מספיק טובה", אלא לבנות חיים שבהם יש תמיד מקום לעצמך.