לא מצליחים לשמוח בסוכות? התחילו בקטן (כן גם בלי חשק)

חג הסוכות מגיע, ואיתו המילים “זמן שמחתנו”. לפי לוח השנה גם השמחה כבר הייתה אמורה להגיע, אבל מתברר שהלב לא תמיד בודק תאריכים. איך נקיים את הציווי “ושמחת בחגך”, כשהשמחה היא הדבר האחרון שאנחנו מצליחים להרגיש?

הרמב"ם כותב כי השמחה בעשיית המצוות ובאהבת הקב״ה היא “עבודה גדולה” (הלכות לולב ח׳ ט״ו). השמחה אינה רק תחושה שמגיעה מעצמה כשהכול מסתדר. היא עבודה שניתן לקיים באמצעות מעשים.

בהלכות יום טוב הרמב"ם מפרט כיצד יוצרים את שמחת החג: לובשים בגדים נאים, אוכלים מאכלים טובים, מעניקים לילדים דברים המשמחים אותם ודואגים לעניים ולמרי הנפש (הלכות יום טוב ו׳ י״ז-י״ח). ברשימה הזאת, שימו לב, אין אפילו סעיף אחד שנקרא “להרגיש מיד נפלא”.

התורה מלמדת אותנו ליצור מקום לשמחה, ולא לחכות עד שתחושת האושר תופיע מעצמה.. ה“מסילת ישרים” מלמד בפרק ז׳ שהפעולות החיצוניות עשויות לעורר גם את הרגש הפנימי. כאשר אדם מתחיל לפעול בזריזות ובהתלהבות, אפילו אם בתחילה אינו מרגיש כך, המעשה עצמו יכול לעורר בו בהדרגה את הרגש.

חמישה מעשים שיכולים לפתוח פתח לשמחה. הלב יצטרף בהמשך:

1. הזמינו אורח. חשבו על מישהו שעלול להישאר לבדו בחג. הזמנה לבבית עשויה לשנות את החג עבורו - וגם עבורכם.

2. הוסיפו לילדים אור: קנו להם ממתק, משחק או מאכל שהם אוהבים במיוחד. לילדים יש יכולת מופלאה להתרגש מדברים שאנחנו הפסקנו לשים לב אליהם מזמן, וההתלהבות שלהם יכולה להדביק גם את המבוגרים.

3. התחילו מהחוץ: לבשו בגד נאה, ערכו יפה את השולחן או תלו קישוט בסוכה. גם שרשרת עקומה שנתלתה בלי חשק עושה את העבודה.

4. אל תדרשו מעצמכם להרגיש הכול. מותר לשמוח ולהיות עצובים באותו היום, להודות על מה שיש ובאותה נשימה להתגעגע למה שחסר. התורה מבקשת מאיתנו לא לתת לכאב להיות הקול היחיד בחג, היא לא מבקשת מאיתנו למחוק את הכאב או להתכחש למה שעברנו. 

5. תכננו משהו קטן לצפות לו: טיול, סעודה עם חברים או בני משפחה. ספר חדש או שעה שקטה בסוכה. עצם הציפייה לרגע הזה ממלאת את הלב בתחושה טובה.

די במעשה אחד שיפתח סדק, והאור כבר ימצא את דרכו פנימה. חג שמח!