לגזור ולשמור: 28 קיצורי דרך שכל מארחת בחגים צריכה להכיר

מי שמארחת בחגים מכירה את הרגע הזה היטב: עוד לא סיימת להכין את הסלטים וכבר נזכרת שהדג עדיין קפוא, המפות לא גוהצו, חסר מקום במקרר והילדים בדיוק החליטו שזה הזמן המתאים להפוך את הסלון.

החדשות הטובות הן שלא חייבים לעשות הכול בדרך הארוכה.

לפעמים מספיק לשנות את סדר העבודה, להכין כמה דברים מוקדם יותר, להשתמש נכון במקפיא ולתכנן את המטבח מראש כדי להוריד משמעותית את העומס.

28 קיצורי דרך להכנות לחגים

1. מתחילים מהמקפיא, לא מהסירים. כמה ימים לפני החג עוברים על המקפיא ומפנים מקום וכמה שיותר, כי אין דבר מתסכל יותר מלסיים להכין עשר מנות, ולגלות שאין איפה לאחסן אותן (אלא אם כן יש לך שני מטבחים ושני מקררים, או לפחות אקסטרא מקרר ומקפיא לקראת החגים).

2. מכינים רשימת מנות לפי קטגוריות: דגים, בשר, תוספות, סלטים, קינוחים. כך קל לראות מיד אם הגזמתם בכמות או שכחתם משהו בסיסי.

3. ליד כל מנה כותבים מתי מכינים אותה. יום שלישי, רביעי, ערב חג וכדומה, כי זה עוזר להתמרכז ומונע מצב שבו הכול נשאר ליום האחרון.

4. מה שאפשר להקפיא, מכינים ראשון. עוגות, קציצות, מרקים, בשרים ותבשילים רבים יכולים לחכות יפה במקפיא עד לערב החג, שבו מוציאים ומחממים. אל תשאירו הכול לרגע האחרון.

5. לא מבשלים עשר מנות שונות אם אפשר להשתמש באותו בסיס.  ירק ירוק, למשל, יכול להיכנס למרק, לבשר, לאורז ולמילוי, וכך גם כל הירקות החתוכים. עדיף להגדיל ראש ולחתוך כמויות גדולות יותר, מראש. 

1. מטגנים כמות גדולה של בצל בבת אחת: מחלקים לקופסאות קטנות ומקפיאים. 

2. גם שום אפשר להכין מראש: קולפים, קוצצים או טוחנים ושומרים בקופסה מתאימה במקרר לזמן קצר עם שמן זית.

3. בוררים ומשרים קטניות מראש ומקפיאים אותן כשהן מוכנות לבישול: כך הן מוכנות ישר לבישול כשצריך, ואין צורך להתעסק איתן. 

4. מבשלים ציר מרק בכמות כפולה: חצי למרק וחצי להקפאה עבור רטבים ותבשילים.

5. עובדים עם תבניות חד פעמיות בגודל אחיד כי הרבה יותר קל לסדר אותן במקרר ובמקפיא.

6. מסמנים כל קופסה לפני שהיא נכנסת למקפיא: שם המנה ותאריך. אחרי כמה ימים כל הקופסאות הקפואות נראות אותו דבר.

1. לא מחכים לערב החג כדי להפשיר בשר: מעבירים אותו למקרר מספיק זמן מראש, בהתאם לגודל ולסוג הנתח.

2. עוגות בחושות הן חברות של מארחות: בגלל הקלות בהכנתן, רבות מהן דווקא משתבחות אחרי יום וניתן להכין אותן זמן רב מראש.

3. מקפיאים עוגות כשהן כבר פרוסות. כך אפשר להוציא רק את הכמות שצריך.

4. מקצרים קינוחים: בסיס של פירורי עוגיות, קרם ופירות יכול להפוך לקינוח חגיגי בכוסות בלי שעות של אפייה ועמידה ממושכת במטבח. בכלל, קינוחי כוסות אהובים עליי במיוחד, בשל המראה והטעם. 

5. במקום חמישה סלטים מושקעים, מכינים שניים מושקעים ושלושה פשוטים. מי שרגיל לסלטים מבושלים, אפשר להכין שניים מהם, כמו מטבוחה או חציל במיונז, ואת כל השאר אפשר להציג כסלטים טריים וטעימים. 

6. חותכים ירקות קשים מראש: גזר, כרוב, סלרי ופלפל מחזיקים יפה יחסית כאשר הם נשמרים נכון בקירור.

7. עלים ירוקים עדיף להכשיר ולייבש היטב מראש, ואז להוסיף אותם לסלטים סמוך לארוחה. 

8. רוטב לסלט מכינים בצנצנת: סוגרים, מנערים ומכניסים למקרר. לפני ההגשה מנערים שוב ומזלפים. 

9. מכינים שני רטבים טובים במקום עשרה. אותו רוטב יכול לעבוד גם על ירקות צלויים וגם על סלט.

10. תפוחי אדמה אפשר לבשל חלקית מראש. ביום החג נשאר רק להשלים צלייה או חימום.

11. אורז לא חייב להיות מנה של הרגע האחרון. אפשר למדוד מראש אורז, תבלינים ונוזלים ולהשאיר הכול מוכן לבישול מהיר.

1. מכינים מראש שקיות של תבלינים לכל תבשיל. במקום לפתוח שבע צנצנות באמצע הבישול, שופכים שקית אחת.

2. שמים את כל חומרי הגלם של מנה אחת יחד. זה חוסך אינסוף הליכות בין המזווה למקרר.

3. משתמשים בתנור בחוכמה. אם שתי מנות נאפות בטמפרטורה דומה, מכניסים אותן יחד.

4. מתכננים מראש את סדר התנור. עוגות קודם, אחר כך ירקות, ולבסוף מנות בשריות אם זה מתאים למטבח ולכשרות שלכם.

5. לא שוטפים כל כלי מיד. ממלאים כיור אחד במים חמים וסבון ומכניסים אליו כלי עבודה בזמן שממשיכים לבשל.

6. אבל גם לא נותנים לכיור להתפוצץ. אחרי כל שתי מנות עושים עצירת ניקיון של חמש דקות.

7. קערה גדולה אחת יכולה לשמש לכמה שלבים ברצף. מתחילים בדברים יבשים ונקיים ורק אחר כך עוברים לתערובות מלכלכות יותר.

8. מניחים קערת אשפה קטנה על השיש. קליפות, עטיפות ושאריות נכנסות ישר אליה במקום לרוץ לפח בכל דקה.

9. מכינים מקום ייעודי לכלים מוכנים. שולחן צדדי או מדף פנוי ימנעו עומס על משטח העבודה.

10. בערב החג לא מתחילים מתכונים חדשים. זה היום להשתמש רק במנות שכבר מכירים.

11. אם מנה מסובכת רק כדי להרשים, שואלים אם באמת צריך אותה. בחג האורחים זוכרים את האווירה הרבה יותר מאשר את הקישוט על תפוחי האדמה.

12. קונים לפחות מנה אחת מוכנה. חלות, קינוח, סלט או תוספת. לא חייבים להכין הכול בבית.

13. עורכים קניות גדולות מוקדם. ביום האחרון קונים רק ירקות, חלב ודברים טריים.

14. מצלמים את המקרר לפני שיוצאים לקניות. זה חוסך את השאלה הנצחית: "יש בבית מיונז או לא?"

15. מחזיקים רשימת קניות קבועה בטלפון. בכל פעם שנגמר מוצר לחג, מוסיפים אותו מיד.

16. מכינים “ארגז חג”. מפות, נרות, גפרורים, מפיות, כוסות קידוש, ברכונים וכל מה שמשמש רק בחגים נשמר יחד.

17. את המפה מוציאים כמה ימים קודם. לא מגלים חצי שעה לפני כניסת החג שהיא מוכתמת.

18. אפשר לערוך את השולחן בלילה שלפני. אם יש ילדים קטנים, משאירים רק את הדברים השבירים לבוקר.

19. שמים פתק קטן על כל כלי הגשה. "דג", "אורז", "סלט". כך ברגע האמת לא מחפשים קערות.

20. מוציאים מראש את כל כלי ההגשה. אחרת הסירים מוכנים והשולחן מוכן, אבל כולם מחפשים את המצקת.

21. מכינים תחנת שתייה. מים, כוסות ובקבוקים במקום אחד מורידים עומס מהמארחת בזמן הארוחה.

22. אם מגיעים ילדים, מכינים להם אוכל פשוט מראש. לא כל ילד ירצה לאכול צלי חגיגי עם רוטב.

23. שומרים מנה אחת “למקרה חירום”. קציצות, שניצלים או מרק במקפיא יכולים להציל חג שבו הגיעו יותר אורחים מהמתוכנן.

24. לא ממלאים את המקרר בכלי הגשה ענקיים. מאחסנים בקופסאות קומפקטיות ומעבירים לקערה יפה רק לפני ההגשה.

25. מכינים מדף אחד שמיועד רק לארוחה הראשונה. כך לא צריך לפרק את כל המקרר כדי למצוא את הסלט.

26. כותבים על דף מה צריך להוציא לפני כל ארוחה. דגים, סלטים, רטבים, שתייה וקינוח. בחג עצמו הראש כבר עמוס מספיק.

27. משאירים שעה פנויה לפני כניסת החג. אם לוח הזמנים דורש לסיים בשנייה שבה מדליקים נרות, הוא צפוף מדי.

28. והקיצור החשוב ביותר: לא חייבים להספיק הכול. בית חם, אוכל טוב ואווירה רגועה שווים הרבה יותר משולחן עמוס בעשרים מנות ומארחת שמגיעה אליו מותשת.