כולן מסתדרות חוץ ממני: חמישה שקרים שהטלפון מספר לך, וחז"ל מוכיחים אחרת

יש רגע מסוים, בערך ב-23:47, שבו את מחזיקה טלפון ביד ורואה שהחברה מהתיכון שיפצה את המטבח.

לא סתם מטבח. מטבח עם אי, תאורה שקועה, וצנצנות שקופות שכתוב עליהן "קמח" בכתב יד מעוצב.

את מרימה עיניים, מסתכלת סביב, ורואה על השיש צנצנת ריבה ריקה שמכילה כרגע ברגים ומטבע של חמישה שקלים. ומגיעה למסקנה מדעית חד-משמעית:

כולן מסתדרות. חוץ ממני.

זו לא מסקנה. זו אשליה אופטית.

קודם כול, בואי נסכים על העובדות.

הרשימה הבאה קיימת אצל כולן. תסמני את שלך:

✓ כולן קמות ב־6:00 ועושות יוגה. את מכירה בדיוק אישה אחת כזו. היא לא גומרת לדבר על כך, ולכן נדמה לך שכולן.

✓ לכולן יש כביסה מקופלת. לא. יש כיסא. הכיסא. את יודעת איזה כיסא.

✓ כולן יודעות לאן הן הולכות בחיים. רובן המוחלט מאלתרות בביטחון עצמי מרשים.

✓ כולן יודעות לבשל. חצי מהמדינה מכינה שניצל ומקווה שאף אחד לא ישאל שאלות.

✓ כולן מסודרות כלכלית. אף אחת לא מעלה סטורי מהבנק.

ההבדל היחיד באמת בין הנשים שנראות לך בשליטה לבינך: הן לא מצלמות את החלקים האחרים.

בתוך שלוש דקות של גלילה, את עוברת השוואה מול המטבח הכי יפה בישראל, החופשה הכי יפה באירופה, והילד הכי מנומס בגוש דן. שלוש נשים שונות לחלוטין, שאת עכשיו מודדת את עצמך מולן בו זמנית, כאילו הן אדם אחד.

אין אישה כזו. מעולם לא הייתה. את מפסידה בתחרות מול יצור מורכב שאת עצמך הרכבת.

יש כאן עיוות נוסף: כולן חושבות שכולן בסדר, ולכן כולן מסתירות שגם הן לא תמיד בסדר. את לא היחידה. אלא רק את יודעת את האמת על עצמך.

בגמרא במסכת יומא (ל"ח ע"ב) אומרים חז"ל: "אין אדם נוגע במוכן לחבירו אפילו כמלוא נימה". הדברים נאמרו על פרנסה, אבל הם משקפיים טובים לחיים כולם: לא כל מה שיש לאחרים היה אמור להיות שלך. מה שנועד לחברה שלך - נועד לה. לא נלקח ממך, לא הוצע לך קודם, לא היה שלך אף פעם. ומה שנועד לך - לא יינתן לאף אחת אחרת, ולא משנה כמה יפה המטבח שלה.

חז"ל תיקנו ברכה מיוחדת למי שרואה ציבור גדול של אנשים, "ברוך חכם הרזים", והסבירו (ברכות נ"ח ע"א): "כשם שאין פרצופיהן דומין זה לזה, כך אין דעתן דומה זו לזו".

ההבדל בין אנשים, הסבירו חכמי ישראל, הוא לא רק בפנים. הוא בכל השאר. לכל אחת יש מסלול משלה, כוחות משלה, נסיבות משלה. יש מי שהחלק שלה הוא סבלנות אינסופית עם ילדים, ואפס סבלנות לטפסים. יש מי שיודעת לארח חמישים איש בלי להזיע, ולא מצליחה למצוא את תעודת הזהות שלה כבר שבוע. ויש מי שהבית שלה נראה כמו קטלוג - ובזמן שהיא סידרה אותו, היא לא דיברה עם אף אחת.

אם אין שני נשים זהות - אין שתי דרכים זהות, אין שני תפקידים זהים ואין שני מבחנים זהים. ובבחינה שכל תלמידה מקבלת בה שאלון אחר, אי אפשר לדעת מי במקום הראשון.

תעשי לרגע זום-אאוט על התמונה של המטבח.

קצת שמאלה יש ערימה. תמיד יש ערימה. קצת ימינה יש כיסא, אותו כיסא. ומעל הצנצנות המעוצבות יש ארון שאם פותחים אותו - נופל משם דבר אחד לפחות.

את פשוט לא רואה את זה, כי המצלמה מכוונת אחרת.

וזה כל ההבדל. לא המטבח. הזווית.