"חשיפה לקרינה גבוהה": העבודה שמעלה את הסיכון למחלות קשות

החיים בגובה עשרות אלפי רגליים מעל פני האדמה עלולים, כך מתברר, להעלות את הסיכון למחלות. בדיקה מקיפה שבוצעה על ידי חוקרים מאוניברסיטת הרווארד, אשר ניתחה כ-13 מיליון תעודות פטירה בארצות הברית והשוותה בין מאות בעלי מקצוע, מעלה ממצאים מדאיגים בנוגע לבריאות העובדים בתחום התעופה.

ממצאי המעקב, שכלל אלפי תיקים של אנשי צוות בטיסות, מצביעים על כך ששיעורי התמותה היו גבוהים באופן בולט בקרב מי ששהו שנים רבות באוויר. ההסבר המרכזי לכך טמון בחשיפה לקרינה המייננת שמקורה בחלל ובשמש. בגבהים שבהם טסים מטוסי נוסעים, שכבת האטמוספרה המגנה על כדור הארץ דקה יותר, ולפיכך עוצמת החשיפה עולה.

במסגרת המחקר נבחנו מחלות שונות הקשורות לחשיפה זו, ובהן גידולים במערכת העצבים המרכזית, מחלות דם ומחלות עור. החוקרים מצאו כי בקרב אנשי צוות האוויר, נרשמו אחוזים גבוהים יותר של תמותה ממחלות אלו בהשוואה לכלל בעלי המקצועות האחרים שנבדקו.

"כשעולים גבוה באטמוספרה נחשפים לקרינה מייננת מהשמש. היא נקראת קרינה קוסמית", הסביר ד"ר אנופם ג'נה, ממחברי המחקר. המומחים מסבירים כי מדובר בהשפעה מצטברת. ככל שהעובד שוהה שנים רבות יותר באוויר, כך גדלה החשיפה הכוללת שלו לקרינה. "ניתן לראות זה בתור סיכון מצטבר", מסביר ג'נה. "ככל שאתה נחשף לקרינה הקוסמית יותר זמן, כך גדל הסיכון שאתה נחשף אליו".

בעקבות הנתונים, עולה השאלה האם יש מקום להדק את המעקב הרפואי עבור עובדים אלה ולבצע בדיקות תקופתיות בגיל מוקדם יותר. "רק צריך לוודא שאנשים שעובדים במקצועות התעופה מבצעים סקירות באופן קבוע, הוא אומר. "וייתכן שצריך להתחיל בסקירות הללו בגיל צעיר יותר מאשר יתר האוכלוסייה".

יחד עם זאת, החוקרים מדגישים כי מדובר במחקר תצפיתי שאינו מוכיח קשר סיבתי ישיר, וכי קיימים משתנים נוספים העשויים להשפיע. כמו כן, מובהר כי עבור נוסעים מזדמנים או כאלה הטסים לעיתים תכופות, אין מדובר ברמת חשיפה משמעותית. לדברי ג'נה, מעט מאוד נוסעים צוברים מספר שעות טיסה שמתקרב לזה של צוותי האוויר, ולכן "זה באמת שיקול שנוגע לאנשים שמבלים את חייהם באוויר", אמר.