משתמשים בחומץ תפוחים נגד קשקשים? זו תרופת הסבתא שעשויה להחמיר את המצב

קשקשים הם תופעה נפוצה המתבטאת בקילוף מהקרקפת ולעיתים גם בגירוד ובאדמומיות. הם יכולים להיות קשורים לעור שומני, לרגישות למוצרי שיער או לסבוריאה - מצב דלקתי שבו מעורבת גם פטרייה בשם מלסזיה, החיה באופן טבעי על העור.

הרעיון להשתמש בחומץ תפוחים מבוסס בעיקר על החומציות שלו ועל פעילות אנטי-מיקרוביאלית שנצפתה בתנאי מעבדה. מכאן נולדה ההשערה שהוא עשוי לשנות את סביבת הקרקפת ולהפחית את השגשוג של גורמים הקשורים לקשקשים.

האם הוא באמת מסלק קשקשים?

למרות הפופולריות של השיטה, אין כיום הוכחות קליניות טובות לכך שמריחת חומץ תפוחים מטפלת בקשקשים או בסבוריאה. מחקרים שבדקו שימוש בחומץ תפוחים מדולל על העור לא הראו תועלת ברורה, ובאחד מהם הופיע גירוי אצל רוב המשתתפים. לכן אי אפשר להציג אותו כטיפול מוכח.

חומץ מדולל עשוי להעניק לחלק מהאנשים תחושת ניקיון זמנית ולהסיר הצטברות של שומן ומוצרי עיצוב, אך אין פירוש הדבר שהוא מטפל בגורם לקשקשים.

מה הסיכונים?

חומץ תפוחים מכיל חומצה אצטית, ולכן מריחה ישירה שלו על הקרקפת עלולה לגרום לצריבה, יובש, אדמומיות וגירוי. הסיכון גבוה במיוחד כאשר הקרקפת כבר פצועה, מגורה או סובלת מאקזמה או פסוריאזיס. שימוש בחומץ לא מדולל או השארתו לאורך זמן עלול אף לגרום לכוויה כימית.

אם מופיעים צריבה, כאב או אדמומיות, יש לשטוף מיד את הקרקפת ולהפסיק את השימוש.

מה כן נחשב יעיל?

הטיפול המקובל בקשקשים הוא שמפו ייעודי המכיל רכיבים כמו קטוקונזול, סלניום סולפיד או חומצה סליצילית. חשוב לפעול בהתאם להוראות שעל האריזה, משום שחלק מהמוצרים צריכים להישאר על הקרקפת כמה דקות לפני השטיפה. 

אם הקשקשים אינם משתפרים, אם הקרקפת אדומה וכואבת או אם מופיעים גלדים ונשירת שיער, כדאי לפנות לרופא עור. לפעמים מה שנראה כמו קשקשים רגילים הוא למעשה סבוריאה, פסוריאזיס, אקזמה או זיהום הדורש טיפול אחר.

חומץ תפוחים אינו טיפול מוכח לקשקשים, והוא עלול לגרות את הקרקפת ואף להחמיר את התסמינים. שמפו ייעודי הוא בדרך כלל אפשרות מבוססת ובטוחה יותר.