מכינים שייק? אלו שני סוגי הפירות שלא כדאי לכם לערבב

מחקר שנעשה באוניברסיטת קליפורניה בדייוויס, ונסקר על ידי התזונאי דרק בערוץ היוטיוב Simnett Nutrition, מלמד כי השילוב בין בננה לפירות יער בהכנת שייק משפיע ישירות על כמות נוגדי החמצון שהגוף מצליח לספוג מהמשקה.

מה ההסבר לכך? בבננות ישנה כמות גבוהה של אנזים בשם פוליפנול אוקסידאז (PPO). כשהבננה נחתכת ומרוסקת בבלנדר, האנזים בא במגע עם החמצן והרכיבים האחרים בשייק, ומתחיל לפרק במהירות פלבנולים – נוגדי חמצון עוצמתיים וחיוניים המצויים בשפע בפירות יער, ענבים וקקאו. לפלבנולים תפקיד מרכזי בשמירה על בריאות כלי הדם, הזרמת דם תקינה, תמיכה בזיכרון ושיפור הרגישות לאינסולין.

כאשר משלבים בננה (בעלת רמת אנזים גבוהה) יחד עם פירות יער (העשירים בפלבנולים), האנזים שמשתחרר מהבננה מפרק את נוגדי החמצון עוד בתוך הבלנדר ובמהלך העיכול הראשוני. כתוצאה מכך, החוקרים מצאו כי נרשמה ירידה של כ-84 אחוזים ברמת הפלבנולים שהיו זמינים לספיגה בגוף, בהשוואה לשתיית שייק פירות יער ללא בננה.

עם זאת, חשוב להכניס את הדברים לפרופורציה: אין מדובר בסכנה בריאותית או ב"העלמה" של ויטמינים ומינרלים. הבננה עצמה נותרת פרי מזין ואיכותי, העשיר באשלגן, סיבים תזונתיים וויטמינים. הירידה היא אך ורק בספיגה של נוגדי החמצון הספציפיים הללו - הפלבנולים.

גם התזונאי עצמו מציע לקחת את הממצאים בפרופורציה: "כשאני יודע את זה, האם אשנה לחלוטין את ההרגלים שלי ואפסיק לשתות שייק בננה ופירות יער? ממש לא, אמשיך ליהנות ממנו".

למי שבכל זאת רוצה למקסם את ספיגת נוגדי החמצון, מומלץ להחליף את הבננה בשייק בפירות בעלי פעילות אנזמטית נמוכה – כמו מנגו, אננס או אפרסק – או לצרוך את פירות היער בנפרד במהלך היום. לצד זאת, המומחים מזכירים שלא כדאי להילחץ מכל פרט קטן: עיסוק יתר בשאלות של "מה מעכב ספיגה של מה" עלול להוביל לבלבול מיותר. הכלל החשוב ביותר נותר פשוט – תזונה מגוונת, מאוזנת ועשירה בפירות וירקות.