מחכים לישועה? החפץ חיים מגלה מה רוב האנשים שוכחים לעשות

כמה פעמים מצאתם את עצמכם מתמודדים עם קשיים, עומס או דאגות פרנסה, ורגעי היציאה מהם נראו רחוקים מתמיד? לעיתים קרובות אנחנו בטוחים שעשינו כמעט הכול כדי להיוושע, אבל מפספסים את המפתח העוצמתי ביותר שנמצא ממש בהישג ידנו. החפץ חיים זצ"ל מגלה יסוד בסיסי על כוחה של תפילה מעומק הלב, ועל המחסום היחיד שעומד בינינו לבין הישועה.

כה דבריו בספרו "ליקוטי אמרים" פרק י':

"היוצא מדברינו שכל הצרות הרבות הבאות עלינו, שאיננו ניצלים מהם - המה מפני שאין אנו צועקים ומרבים בתפילה עליהם, כי לו התפללנו ושפכנו שיח לפני הקדוש ברוך הוא, בוודאי לא ישובו תפילותינו ובקשותינו ריקם" - הסיבה לכך שקשיים וצרות ממשיכים ללוות אותנו אינה מפני שאין להם פתרון, אלא מפני שלא זעקנו והתפללנו עליהם מספיק מעומק הלב. אילו היינו עוצרים לפנות אל הקב"ה באופן אישי וכנה ושופכים לפניו את הלב, התפילה בוודאי לא הייתה שבה ריקם והיינו רואים ישועות.

"ולא יסתפק האדם במה שמתפלל השמונה עשרה שלוש פעמים בכל יום, אלא כמה פעמים ביום צריך לשפוך תפילות ובקשות בינו לבין עצמו כשהוא בביתו מעומקא דליבא, כי השלוש תפילות הם אצלו כבר שגורות בפיו ואינו נותן לב להם כל כך" - שלוש התפילות הקבועות ביום נהפכות לעיתים קרובות להרגל, ולכן קשה להגיע בהן לכוונת הלב.

מה שאין כן אם יתבונן כל אדם בינו לבין עצמו ויעשה חשבון הנפש על מצבו ומעמדו, גודל עניותו וטרדותיו הרבות, ועל כולם הוא משתכר רק על לחם צר ומים לחץ, ואזי ישפוך לבו כמים לפני ה' יתברך, והתפילה תצא אז בכוונה עמוקה ובלב נשבר ורוח נמוכה - תפילה כזו בוודאי לא תשוב ריקם.

"לפיכך, לא די בתפילות הציבור הרגילות; על האדם למצוא זמן בינו לבין עצמו במהלך היום, ולפנות להקב"ה בתפילה אישית, ספונטנית ומעומק הלב, תפילה שיוצאת מתוך כוונה אמיתית" - כשהאדם עוצר לעשות חשבון נפש אמיתי על קשייו, טרדותיו ומצבו, לפנייה שלו אל הבורא יש איכות אחרת לגמרי. תפילה שבוקעת מתוך התבוננות פנימית כזו יוצאת מעומק הלב, בכוונה זכה ובלב נשבר - ותפילה אמיתית וכנה כזו אינה חוזרת ריקם לעולם.

החפץ חיים משקף לנו אמת חדה: הצרות והניסיונות הרבים המלווים את האדם אינם נמשכים בגלל גזירה שאין לה תרופה, אלא מפני שאנו ממעטים לזעוק ולהתפלל עליהם באמת. שלוש התפילות היומיות נהפכות, למרבה הכאב, לעיתים קרובות להרגל ולשגרה, ונאמרות ללא כוונת הלב.

הדרך האמיתית לפתוח שערי שמיים היא בשיחה אישית בינינו לבין בורא עולם, שבה האדם עושה חשבון נפש על מצבו, קשייו ומחסורו. כשאדם מתבודד ומדבר עם הבורא בלשונו, מתוך הלב והכרה בחסרונו, נפלטת ממנו תפילה זכה, נשברת ומכוונת. תפילה כזו, מעיד החפץ חיים, אינה שבה ריקם לעולם.