אחרי 20 שנה של חיפושים: התגלה זן חדש של קוף שהצליח לחמוק מהחוקרים

מחקר שפורסם אתמול (רביעי) חושף את זיהויו של זן חדש של קוף במזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. הקוף, המוכר לתושבים המקומיים בשם "ליקוולי" (Likweli) ונקרא מדעית "קולובוס קונגואנסיס" (Colobus congoensis), הפך לזן החדש החמישי בלבד של קופים שזוהה במהלך 75 השנים האחרונות, לאחר שכמעט שני עשורים הצליח לחמוק מעיניהם של החוקרים.

הדרך לגילוי הייתה ממושכת במיוחד. הקוף נצפה לראשונה בשנת 2008 במהלך משלחת מחקר באזור נהר לומאמי, אולם החוקרים הצליחו אז לצלם רק תמונה אחת מטושטשת שבה נראה גבו של בעל החיים בין העצים. מאחר שלא ניתן היה לזהותו, הוא הפך לתעלומה מדעית.

כעשר שנים לאחר מכן הוקמה משלחת בין-לאומית במטרה לאתר את הקוף המסתורי. ג'וניור אמבקו, דוקטורנט באוניברסיטת פלורידה אטלנטיק ואחד ממובילי משלחת החיפוש, סיפר ל-BBC כי זו הייתה "הרגשה מדהימה" לגלות כיצד אותה תמונה מטושטשת של קוף אלמוני הובילה בסופו של דבר לאחד הגילויים הבולטים שנעשו ביערות קונגו.

נקודת המפנה הגיעה בנובמבר 2018, אז הצליחו החוקרים לתעד את הקוף פעם נוספת - הפעם בתמונה ברורה בהרבה. פרוותו השחורה והמבריקה, פניו דמויי המסכה והכתם הכתום שסביב פיו ואפו עוררו את חשדם כי מדובר במין שלא תואר בעבר. בהמשך החלו החוקרים במסע ממושך לאיסוף עדויות נוספות.

בין השנים 2018 ל-2022 תועדו 114 מפגשים עם פרטי ליקוולי באזור מחיה מצומצם יחסית, המשתרע על כ-1,700 קילומטרים רבועים בלבד. הקופים חיים בדרך כלל בקבוצות קטנות של כשישה פרטים, שוהים גבוה בצמרות העצים ונחשבים לביישנים במיוחד - שילוב שהפך את איתורם למשימה מורכבת. משקלם הממוצע עומד על כ-6.8 קילוגרם, והם קטנים ממיני קולובוס קרובים. הם מתאפיינים גם בפנים ובפרווה שחורות ובשפתיים גדולות בגוון ורוד-כתום.

בה בעת, צוותי המחקר ביקרו ב-52 כפרים המצויים באזור המחיה של הקוף או בסביבתו. למרות ההיכרות העמוקה של התושבים עם בעלי החיים המקומיים, רק בשמונה מהכפרים הצליחו לזהות ולתאר את הקוף. לצד השם "ליקוולי", בקהילה אחרת הוא מוכר גם בשם "מטלטל הענפים", בשל האופן שבו הוא נע בין העצים. מבחינת החוקרים, העובדה שגם תושבים מקומיים רבים לא הכירו את בעל החיים חיזקה את ההערכה שמדובר במין נדיר במיוחד.

לצד ההתרגשות מהתגלית, החוקרים מביעים גם דאגה לעתידו של הקוף החדש. רוב אזור תפוצתו נמצא בתחומי הפארק הלאומי לומאמי ובשטח החיץ הסובב אותו, אולם התרחבות יישובים, כריתת יערות וציד עלולים לסכן את האוכלוסייה המצומצמת. בשל כך המליצו החוקרים להכיר בליקוולי כמין בסכנת הכחדה, אך הדגישו כי בשלב זה מדובר בהמלצה בלבד, שטרם אומצה באופן רשמי על ידי איגוד השימור העולמי.